בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דעות היום 
בתקשורת שכחו: אשמת אדם נקבעת בביהמ"ש 
 
  צילום: Gettyimages/ אימאג'בנק    
דעות היום |
 

לאחרונה נדמה כי המשפט "חף מפשע עד שהוכחה האשמה" נשאר בגדר המלצה בלבד. עמיעד טאוב קורא לפרקליטות המדינה ובעיקר לעיתונאים ולעורכים להבין לעומק את כוחה של המילה ולהקדים חמלה לפרסום

 
 
 
 
 
 
 
 
 

ב-24 למאי בשנת 1954 עלה על דוכן המליאה בכנסת ישראל סגן שר הסעד דאז, הרב ד"ר ישראל שלמה בן מאיר, אז רוזנברג, ואמר כי הופתע לגלות בעיתון ''ידיעות אחרונות'' כי היועץ המשפטי לממשלה הורה למשטרת ישראל לפתוח בחקירה כנגדו בחשד לעבירות פיננסיות שכביכול ביצע, שהפיקנטית שבהם הייתה בנוגע להברחת שעונים בקופסאות של  בשר כשר.

 
 

במעמד זה הצהיר הרב רוזנברג:''אני מודיע בזה על יציאתי לחופשה מתפקידי. דבר ימי חיי מהווים ספר פתוח ופנקסי וחשבונותיי פתוחים לבדיקה בכל עת. אני מתפלא שהיועץ המשפטי בחר להודיע לי על החקירה דרך העיתון ועל כי הועברו לעיתון מסמכים ממשלתיים, אך אין לי מה להסתיר. אני עומד לרשות המשטרה ופרקליט המדינה ומוכן לאפשר כל בדיקה ואני מודיע מראש כי אם ייווצר ספק של הוכחה נגדי, אוותר על חסינותי ואדרוש מפשט מיידי''.

בינואר 1955, בסיומה של שנה סוערת ורדופת פרסומים צהובים כנגד סגן השר, שהחלה בידיעות אחרונות ונמשכה בשאר כלי התקשורת, זוכה הרב רוזנברג מכל אשמה על ידי שופט השלום הראשי בתל אביב, השופט גלעדי. 56 שנים חלפו מאז ונדמה כי המשפט ''חף מפשע עד הוכחה אשמתם" נשאר בגדר מליצה מיותרת. בנוסף, הנזק שגורמים כלי התקשורת לנאשמים ולבני משפחותיהם נותר כבד, לא פרופורציונאלי ולא מוצדק.

 

להקדים חמלה לרדיפה

פרשת מרגול. לא פרופורציונאלי
 פרשת מרגול. לא פרופורציונאלי 
 צילום: חדשות 10 
 

ערב הימים הנוראים, ועל רקע הכותרות הלא פרופורציונאליות של פרשיות מרגול ושרה טארה, זהו זמן מצוין עבור פרקליטות המדינה, העיתונאים והעורכים רודפי הצבע (הטעות במקור) להיזהר בכבודו ושמו של כל אדם. עליהם גם להבין את משמעות כוחה של התקשורת כלפי אדם ובני משפחתו ולהקדים חמלה לרדיפה. עליהם גם לזכור כי הפער בין גודל האותיות בעת מעצרו של אדם לאלו להם הוא זוכה בעת שהוא מזוכה זועק לשמיים באותיות קידוש לבנה.

 

במדינת הצדק החברתי נוצר מצב אבסורדי. הנאשמים המגיעים לחקירה במשטרה בחזקת חפים מפשע מפחדים יותר מהכתב המחוצ'קן וצלמו חד העין מחוץ לחדרי החקירות בדרך להלבנת פניהם (מישהו דיבר על הדלפות?) יותר מאשר מהחוקרים האימתניים.

 

"טוב שם טוב משמן טוב" אומר הביטוי החכם שלא ממש מעניין את פרקליטי ועיתונאי ארצנו הקטנטונת. כך קורה שאישי ציבור בכירים נופלים בחדות מאיגרא רמא לבירא עמיקתה באדיבותם של אמצעי התקשורת. כך גם מתרסק מפעל חייהם בהינף קולמוס באתר אינטרנט זניח וכל כבודם העצמי מתנפץ אל מול תקתוקי המצלמות הדיגיטליות.

 
 

מי זוכר את רפול?

יעקב נאמן. מעשים פליליים לכאורה
 יעקב נאמן. מעשים פליליים לכאורה 
 צילום: רפי קוץ 
 

בימים בהם כל מעצר צהוב של סלבריטאי נידח תופס כותרות של פיגוע המוני, כדאי שנזכור כי מדינת ישראל ומערכת המשפט שלה, כמו גם כלי התקשורת ביצעו במהלך השנים יותר מידי משפטי שדה שגרמו לנזק בלתי הפיך לנאשמים כביכול שיצאו זכאים בדין.

 

האם יש מי שזוכר איך הורחק הרמטכ''ל והשר לשעבר, רפאל איתן, מתפקיד שר המשטרה בשנת 1996 לאחר שהוגש נגדו כתב אישום באשמת פגיעה בפרטיות ממנו זוכה לחלוטין? ומי זוכר את השר יעקב נאמן שבאותה השנה הודח מכס שר המשפטים באשמת מעשים פליליים לכאורה מהם זוכה? ומה לגבי הנאשמים בפרשיית מע''צ שישבו שנים לשווא בבית האסורים או ח''כ ציטה כהן מהאיחוד הלאומי שזוכה מאשמת דריסה?

 

המשותף להם ולעוד רבים וטובים הוא שכולם הובלו אחר כבוד אל המוקד במעין מצעד קלון אל מול מצלמות העיתונאים כאשר הואשמו אך ניצבו מול דלתות ריקות והתעלמות מובהקת של התקשורת כאשר זוכו. טוב נעשה כולנו אם נשים לנגד עינינו את האדם שמאחורי ההשפלה הציבורית ואת בני משפחתו ונזכור כי במדינתנו הדמוקרטית כל אזרח הוא אכן חף משפע עד שהוכחה אשמתו, גם אם הוא נושא בתפקיד ציבורי או מיודד עם תוכניתו של גיא פינס.

 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by