בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תקשורת 
עולים לשדרה: "המאבק נוגע בכל איש תקשורת" 
 
 "אנשי המחאה למדו מהר מאוד איך העסק עובד, וכיצד מעבירים מסרים לכלי התקשורת". מתן חודורוב     צילום: חדשות 10    
תקשורת |
 

"היציאה מהפייסבוק לשטח מוציאה גם אותנו, העיתונאים, ממשרדי הממשלה החוצה", מסכימים מתן חודורוב (ערוץ 10), אורן אהרוני (ערוץ 2) ורועי כץ (ערוץ 1) • בשיחה עם נענע10 הם גם מספרים איך הפעם הם לא ממש צריכים למחזר חומרים, ולמה במיוחד כאן שווה להיזהר מיח"צנים • ראיון מהשטח

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

"אם היית אומר לי לפני חודש שהמוני מפגינים ישטפו את ככרות ישראל בדרישות כלכליות וחברתיות ויעבירו את מוקד חדשות הכלכלה ממשרד האוצר לשדרת רוטשילד, הייתי מתקשה מאוד להאמין לך", אומר מתן חודורוב, כתב ערוץ 10 לענייני כלכלה.

 

וחודורוב לא לבד. ביום ראשון שעבר, כשמחאת האוהלים כבר קרמה עוד וגידים מחוץ לגזרת הקבוצה בפייסבוק, שלחו חברות החדשות של שלושת ערוצי הטלוויזיה ניידות שידור שהתמקמו על המדרכה ברחוב רוטשילד מול כיכר הבימה והתכוננו להעביר מחאה בשידור חי.

 

מבחינתם היה מדובר בסיקור כמעט שולי של מספר אוהלים, כאשר הבעיה העיקרית שניצבה בפניהם באותה עת היתה האיום לקבל דוח מפקחי העירייה שנשלחו מטעם ראש העיר דקה לפני שאימץ אסטרטגיה הפוכה הכוללת את חיבוק המפגינים. 

 

 

 

"הייתי מאוד סקפטי. לא צפיתי שזה יצליח ככה"

 

אני פוגש בצד המפגינים כמה מחברי הטובים ביותר, מכרים שלי ושכנים שלי, אבל  למרות שההתרחשות היא עוצמתית ומרגשת, אני לא שוכח את תפקידי בצד המתבונן והמסקר. כעיתונאי אינני מגיע ממקום של תמיכה אוטומטית או שותפות לדרך אלא ממקום של סיקור מקצועי

 

"מאבק הדיור הוא מבחינתי אחת החוויות המסעירות ביותר בכלכלה הישראלית. נושא כלכלה עלה כך לכותרות לפני שנתיים עת פרוץ המשבר העולמי, אך עצם זה שההתרחשות היא כאן, ההיקף שלה והקצב שלה - מצריך מאיתנו המון נוכחות בשטח ועבודה של הרבה יותר שעות. היקף השידורים הכלכליים בישראל הוא גדול, אבל האירועים מתרחשים בתוך אולמות ממוזגים וזה טבעו של תחום שמתאפיין בשליטה של חברות. עבורי, השינוי הגדול ביותר הוא המקום ממנו צומחים הסיפורים. השינוי באופן שבו אנחנו מסקרים את הנושא ובמוקד הסיפור משקף שינוי עומק בחברה הישראלית: היציאה מהפייסבוק לשטח מוציאה גם אותנו, העיתונאים, ממשרדי הממשלה לשטח", אומר חודורוב.

 

רועי כץ, כתב ערוץ 1 המסקר את המחאה, היה שותף לתחושת חוסר האמונה המוקדמת של חודורוב, וגם הוא לא מיהר להחליף את חליפת האולפן בלבוש שאפשר לעבוד איתו בחום המעיק של תל-אביב ביולי. "ליוויתי את יוזמי המחאה מהיום הראשון, והייתי מאוד סקפטי. לא צפיתי שזה יצליח ככה" הוא מודה, אבל תולה את ההצלחה התקשורתית דווקא בעונה.

 

"זו עונת המלפפונים. אין הרבה חדשות, ופתאום יש סיפור שמצטלם מצוין ויש בו את כל האלמנטים שהופכים אייטם למשהו שהתקשורת אוהבת. להוסיף לכך את המחאות בעולם הערבי שראינו מהצד - והנה סיבה מצוינת לצאת אל השטח, למרות שבאולפן בימים האלה הרבה יותר נעים".

 

כתב ערוץ 2 אורן אהרוני, ראה כבר שטחים קשים יותר משדרות רוטשילד: "אני רגיל לצאת מהאולפן במסגרת תפקידי הקודם ככתב תחבורה, ובעבר סיקרתי גם את ההתנתקות", הוא אומר. "תחום הכלכלי מקבל בערוץ 2 כותרות ראשיות הרבה פעמים, וזה לא מרגיש סיקור חריג מהבחינה הזו".

 
 

"לי אמנם יש דירה שקניתי לפני שנים רבות אז אני לא דוגמא"

המאבק הזה נוגע בכל איש תקשורת". רועי כץ
 המאבק הזה נוגע בכל איש תקשורת". רועי כץ 
 צילום: ערוץ 1 
 

אבל אלמנטים של אייטם טוב לא מספיקים כדי לשמור אירוע בכותרות במשך שבוע. בדיקה שנערכה עבור נענע10 הראתה שהתקשורת נותנת למחאה במה נרחבת יותר מזו שהיא מקבלת ברשתות החברתיות, ואי אפשר לתהות עד כמה משפיעה על כך הסולידריות של אנשי התקשורת, אשר רבים מהם הם צעירים המתגוררים בתל-אביב. "רוב העורכים והכתבים הם בגיל של האנשים הזה, וזה באמת יוצר הרבה סולידריות", מסכים כץ.

 

"לי אמנם יש דירה שקניתי לפני שנים רבות אז אני לא דוגמא, אבל אם הייתי במקומם - לא הייתי מצליח לשכור את הדירה הזו היום. המאבק הזה נוגע באופן ישיר או עקיף בכל איש תקשורת, ורוב העיתונאים חווים חלק מהחוויות שהאנשים האלה חווים. זה משפיע מבחירת הכותרות של העורכים, ועד המשך הסיקור המיוחד", אומר כץ.

 

אורן אהרוני מזדהה גם הוא: "אנחנו לא חיים במדינה אחרת. גם לי יש משכנתא לשלם, ושאומרים שחיקה של מעמד הביניים - אנחנו יודעים בדיוק למה הכוונה. אף אחד לא טוען שהמחאה לא מוצדקת, לא ביבי ולא אנשי תקשורת".

 

חודורוב, מצעירי הכתבים בישראל (26), בוחר במודע שלא למהר ולהרים שלטי מחאה. "אני פוגש בצד המפגינים כמה מחברי הטובים ביותר, מכרים שלי ושכנים שלי, אבל  למרות שההתרחשות היא עוצמתית ומרגשת, אני לא שוכח את תפקידי בצד המתבונן והמסקר. כעיתונאי אינני מגיע ממקום של תמיכה אוטומטית או שותפות לדרך אלא ממקום של סיקור מקצועי. תפקידי הוא לדווח, לנתח ולפרשן. זהו לטעמי הצד המרתק של ההתרחשות".

 

"צריכים כל הזמן לנסות ולדלג מעל היח"צנים"

 

היקף השידורים הכלכליים בישראל הוא גדול, אבל האירועים מתרחשים בתוך אולמות ממוזגים וזה טבעו של תחום שמתאפיין בשליטה של חברות. השינוי באופן שבו אנחנו מסקרים את הנושא ובמוקד הסיפור משקף שינוי עומק בחברה הישראלית: היציאה מהפייסבוק לשטח מוציאה גם אותנו, העיתונאים, ממשרדי הממשלה לשטח

 

"אנשי המחאה למדו מהר מאוד איך העסק עובד, וכיצד מעבירים מסרים לכלי התקשורת", אומר כץ על אחד האלמנטים הייחודיים של מחאת האוהלים - היותה לא ממוסדת, גם מבחינה תקשורתית. "בהתחלה היה להם תום מסוים, וברור היה שהם לא מקצוענים ולא יודעים איך לשמור על הסיקור התקשורתי וכיצד למנף אותו. היום כבר יש שם מי שנכנסו לוואקום של העבודה מול התקשורת. אגודת הסטודנטים לדוגמא, כמו גם סטודנטים עצמאיים לתקשורת שמשמשים כמעין דוברים", מזהה כץ.

 

מתן חודורוב דווקא מוצא בהתמסדות התקשורתית של המחאה אלמנט מפריע. "אנחנו צריכים כל הזמן לנסות ולדלג מעל היח"צנים שמנסים בהדרגה לעטוף את המאבק הזה ומעל הדוברים הממשלתיים שמנסים להיראות יותר ויותר בשטח, כל זה כדי להגיע אל האנשים עצמם. אני מנסה להגיע אל המקור ולגעת בגורם האותנטי שעומד בלב האירועים",  מבדיל חודורוב את אנשי המחאה מאנשי משרדי יחסי-הציבור.  

 

"לא נדרשנו למחזר חומרים"

למרות שהם רגילים לאולפנים הממוזגים, כתבי הכלכלה נרגשים מהחיכוך היומיומי של השבועות האחרונים בצעירים חפצי הצדק החברתי-כלכלי חרף העובדה שהפגנות המפוזרות באמצעות פרשים אינן מהמראות שהם מורגלים אליהן מעבודתם היום-יומית. "אנחנו תמיד נעדיף את האפשרות של שידור מהשטח, למרות שמדובר בעבודה הרבה יותר קשה. השבוע מהדורת "מבט" שלחה שתי ניידות שידור, אחת לירושלים ואחת לת"א, ואנחנו משדרים מהמאהלים הללו כל ערב", אומר כץ, שכמו כל כתב שמח גם הוא לפתוח מהדורה.

 

"אייטמים שהייתי עושה לפני חודשיים היו נכנסים לליין-אפ ב-21:20, היום זה אייטם ראשון או שני. אמא שלי התרגלה לפתוח "מבט" בתשע ורבע, לאחרונה אם היא עושה את זה  - היא מפספסת אותי", הוא מספר בחיוך. אבל כמו בחדשות, לכל אייטם יש תאריך תפוגה. "זה שאנשים יצאו מהמחשב לרחוב זה החידוש, ויכול מאוד להיות שתוך כמה ימים זה כבר לא חדשות והעורכים יתחילו לחפש את הסיפור הסקסי והמרגש הבא", אומר כץ. חודורוב, לעומתו, דווקא לא רואה את הסוף: "נכון שהמחאה ברוטשילד לא מתחדשת, אבל המחאה עצמה כן. זה מגיע לכנסת, אני מרגיש שהנושא רחוק מלמצות את עצמו. לא נדרשנו למחזר חומרים אלא דווקא להיפך - מספר נקודות המבט שאפשר מהן לתקוף את הנושא הזה רק גדל, וכל עוד זה בא מהשטח ולא רק מלמעלה, אנחנו תמיד נמצא נקודות מבט נוספות לסקר מהן את הנושא".

 

 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by