בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תקשורת 
מבקר המדינה על רשות השידור והעומד בראשה: "כשל ארגוני וניהולי" 
 
תקשורת |
 

העסקות ללא חוזה, שיקולים פוליטיים, ליקויים בתהליכי המינוי והתעלמות מהפסדים הם רק חלק מהכשלים שמצא מבקר המדינה בפרוזדורי רשות השידור • במרכז הדו"ח נמצאת התנהלותו של מנכ"ל הרשות מוטי שקלאר, אשר על פי המבקר התווה "תרבות ניהולית קלוקלת" • רשות השידור בתגובה: "רואים בחומרה יתרה את מסקנות המבקר"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

בהתנהלותו של מנכ"ל רשות השידור מוטי שקלאר "היה כדי להטמיע ברשות השידור תרבות ניהולית קלוקלת", קובע היום מבקר המדינה ומותח ביקורת קשה מאוד על אופן התנהלותה של רשות השידור במספר היבטים.

 

על פי הדוח, אחד הגדולים והחמורים שנכתבו אודות הרשות, קובע מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס כי מוטי שקלאר ופעולותיו בנוגע לכוח האדם ברשות נעשו פעמים רבות בניגוד לנהלי הרשות תוך התעלמות מהוראות הדין. "חומרת הליקויים נובעת בין היתר מהעובדה כי למנכ"ל הרשות חלק מרכזי בהתהוותם", קבע המבקר.

 

משרד מבקר המדינה בדק מפברואר ועד ספטמבר 2010 את הליכי מינוי מוסדות הרשות ואת קביעת תקציבה, מינוי בכירים והעסקת אנשי תקשורת בכירים, ומצא באלה ליקויי התנהלות חמורים, והתריע כי "אין להשלים עם הליקויים שהועלו בתחום זה - המצביעים על כשל ארגוני וניהולי".

 

המינויים הפסולים ברשות השידור: כך עבדה השיטה >>> 

 

דוח המבקר על הרשות השנייה: "השירות שקיבל הציבור נפגע באורח משמעותי" >>> 

 

כך מועסקים פרילאנסרים: מילה של שקאלר

הפך את הגורמים המקצועיים לחותמת גומי. שקלאר
 הפך את הגורמים המקצועיים לחותמת גומי. שקלאר 
 צילום: רוני שיצר 
 

מבקר המדינה מצא ליקוי חמור בהתנהלותו של מנכ"ל הרשות מוטי שקלאר בנושא העסקת עיתונאי, אליו התחייב בעל-פה שתוכניתו תופק. העיתונאי הועסק ללא חוזה והמבקר האשים את שקאלר שהפך את הגורמים המקצועיים ברשות ל"חותמת גומי" לסיכומים אליהם הגיע.

 

בינואר 2008 חתמה הרשות עם עיתונאי על חוזה להפקת תכנית בטלוויזיה במשך 25 שבועות. חצי שנה לאחר מכן סיכם שקלאר עם העיתונאי כי תישקל הפקת עונה נוספת של התוכנית, אך ועדת התקשרויות לא אישרה את ההתקשרות עמו.

 

למרות שגורמים מקצועיים בהנהלת הטלוויזיה התריעו שאין תקציב לממן את הפקת התכנית, בדיונים שהתקיימו סוכם כן להפיק את התכנית בהשתתפות אותו עיתונאי אך לא קודם שייחתם עמו חוזה. מנכ"ל הרשות טען שהרשות מחויבת להפקת התכנית, כיוון שהתחייב לעיתונאי בעל פה. כך החל העיתונאי לעבוד ברשות מבלי שנחתם עמו חוזה - אף שוועדת המכרזים לא פטרה את ההתקשרות עמו ממכרז והלשכה המשפטית לא אישרה את נוסח החוזה שהוצע. מבקר המדינה קבע כי בהתחייבותו בעל פה לעיתונאי יצר בעצם שקאלר מחויבות לגורמים המקצועיים ברשות לפעול בניגוד לכללי המינהל התקין ולשמש חותמת גומי לסיכומים שאליהם הגיע: "לא זו בלבד שהמנכ"ל לא עסק בהליכים הפורמליים, כדבריו, אלא גרם בדרך פעולתו לרשות לפעול שלא בהתאם לכללים", קבע המבקר.

 
 

טאלנטים: עיתונאי בכיר פרש, קיבל ההטבות, וחזר לחמש שנים נוספות

"התעלמות רבת שנים של הרשות מהוראות הדין ומכללי המינהל התקין המחייבים אותה", כך מתאר מבקר המדינה את התנהלות הרשות בעניין העסקתו על עיתונאי בכיר, בחלק מסדרת בדיקות שעניינן נושא העסקתם של טאלנטים ברשות.

 

בבדיקת מבקר המדינה נמצא שהרשות התקשרה עם חלק מאנשי התקשורת הבכירים בצורה שלא תאמה את תקופת העסקתם ואת מהות עבודתם, וחתמה עמם על חוזים לא רק בניגוד להנחיות הלשכה המשפטית שלה עצמה, אלא גם בניגוד לדעתו של הממונה על השכר. במקרים מסוימים הועסקו אנשי תקשורת בכירים ברשות בלי החוזים שלהם היו בתוקף כלל.

 

כך למשל שני אנשי תקשורת בכירים ביקשו אישור לעבודה פרטית, בקשותיהם לא אושרו, ולמרות זאת הם המשיכו לעסוק בעבודתם הפרטית. זאת באישורו של מנכ"ל הרשות מוטי שקלאר ובניגוד לנהלים ולחוות דעת משפטיות. לשתי עיתונאיות אישר שקלאר בעל פה לעסוק בעבודה פרטית בערוץ מתחרה, גם זאת בניגוד לנוהלי הרשות. באחד המקרים האישור ניתן במטרה להגדיל את שכר העובדת.

 

 

 
 

כך למשל שני אנשי תקשורת בכירים ביקשו אישור לעבודה פרטית, בקשותיהם לא אושרו, ולמרות זאת הם המשיכו לעסוק בעבודתם הפרטית. זאת באישורו של מנכ"ל הרשות מוטי שקלאר ובניגוד לנהלים ולחוות דעת משפטיות. לשתי עיתונאיות אישר שקלאר בעל פה לעסוק בעבודה פרטית בערוץ מתחרה, גם זאת בניגוד לנוהלי הרשות. באחד המקרים האישור ניתן במטרה להגדיל את שכר העובדת

 

דוגמא בולטת היא סוגית העסקתו כלא כדין של עיתונאי שפרש, אך חזר להיות מועסק ללא חוזה וללא שהחזיר את הטבות הפרישה שניתנו לו. אף שלפי הנחיות נציבות שירות המדינה אין להעסיק עובד שפרש באופן קבוע וממושך, העסיקה הרשות את העיתונאי שעבד בה במעמד קבוע כ-35 שנים, פרש ממנה במסגרת תכנית לעידוד פרישה מרצון וקיבל תנאי פרישה מועדפים וגמלת פרישה. ביולי 2005 החלה הרשות להעסיקו שוב לפי חוזה לשלושה חודשים, ולאחריהם העסיקה אותו עוד כשלוש שנים נוספות מבלי שנחתם עמו חוזה, ומבלי שנדרש מהעיתונאי להשיב את הטבות הפרישה שניתנו לו.

 

סגן הממונה על השכר קבע ביוני 2010 שאין להמשיך את העסקת העיתונאי, אך למרות זאת סיכמו מנכ"ל הרשות וסמנכ"לית משאבי אנוש כי הרשות תמשיך להעסיקו עד סוף 2010. רק בספטמבר 2010 הפסיקה הרשות את העסקתו. מבקשר המדינה ביקר בחריפות את התקשרות הרשות עם העיתונאי בחוזה אישי והחזרתו להיות עובד הרשות בלא הדרישה להחזיר את ההטבות שקיבל במסגרת הפרישה: "לא זו בלבד שהרשות לא צמצמה את הוצאות השכר שלה עם פרישתו, אלא שהיא הגדילה אותן ואת הוצאות הקופה הציבורית בגין העסקתו. העסקתו של העיתונאי מאז 2005 משקפת התעלמות רבת שנים של הרשות מהוראות הדין ומכללי המינהל התקין המחייבים אותה", קבע המבקר, והטיל את האחריות לכך על מנכ"ל הרשות, מוטי שקאלר.

 

יו"ר הרשות מסר בתשובתו למבקר המדינה מנובמבר 2010 שאינו סבור "שניתן לגייס כוכבי אנשי תקשורת בדרך של מכרז. הדבר אינו נעשה בשום גוף תקשורת".

 

מינויים: "שיקולים לא נקיים מהשפעות פוליטיות"

מנע מינוי יו"ר בגלל חילוקי דעות. השר אדלשטיין
 מנע מינוי יו"ר בגלל חילוקי דעות. השר אדלשטיין 
 צילום: חדשות 10 
 

המבקר בדק את הליכי מינוי חברי מליאת הרשות והביע חשש שהשיקולים למנויים לא היו נקיים מהשפעות פוליטיות. לדוגמא, בדצמבר 2009 הציע השר הממונה דאז, יולי אדלשטיין, 23 מועמדים למליאת רשות השידור אך גורמים משפטיים בכירים ציינו כי הרשימה מנתה מועמדים רבים בעלי זיקה פוליטית או אישית. בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה הבהיר לאדלשטיין כי רשימת חברי מליאה הכוללת מועמדים רבים בעלי זיקה פוליטית "צובעת את המליאה בגוון פוליטי".

 

מבקר המדינה הדגיש את הקושי הקיים בסוגיות מינוי וכהונה של העומדים בראש גוף שידור ציבורי כאשר הממנים הם אנשי הדרג הפוליטי. לדוגמא, חילוקי דעות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליולי אדלשטיין, מנעו מינוי יו"ר לרשות: לאחר כשמונה חודשים ללא יו"ר התכוון השר להביא לאישור הממשלה הצעה למינוי אמנון דיק ליו"ר, אך עקב חילוקי דעות עם ראש הממשלה המינוי לא צלח.

 

המקר המליץ כי יש ליצור תנאים שירחיקו שיקולים פוליטיים מן ההחלטות המתקבלות בעניין הרשות ויבטיחו את קיומה כערוץ שידור ציבורי-עצמאי המקבל את החלטותיו לפי שיקולים מקצועיים-ציבוריים בלבד.

 

 

הטלוויזיה בערבית: שקאלר ממלא את התפקיד למרות שאינו דובר ערבית

מאז מרץ 2002 לא נבחר במכרז מנהל לטלוויזיה בערבית. שני מכרזים פורסמו אך לא נבחר איש מהמועמדים, ועדה שהוקמה התפזרה בשל חשש לניגוד עניינים של אחת מחברותיה. התחלפות הממשלות ועתירות לבג"צ הביאו לכך שעד סוף 2010 לא מונו מליאה ועד מנהל ולא נבחר מנהל לטלוויזיה בערבית, וזו המשיכה לפעול בניהולו של מנכ"ל הרשות שמילא את התפקיד מאז 2008, אף שאין לו הכישורים המתאימים לכך; למשל, הוא אינו שולט בשפה הערבית.

 

מינוי מליאת הרשות - לא ברור עם מי מתייעצים

המבקר מצא ליקויים גם בהליכי מינוי מליאת השידור, שהתבטאו בהיעדר תיעוד וכללים מסודרים. לקראת מינוי למוסדות רשות השידור נערך הליך התייעצות עם ארגונים וגופים, והחוק קובע כי המלצת הממשלה לנשיא הממנה את חברי המליאה תינתן לאחר התייעצות עם ארגונים שיש להם זיקה לענייני שידור. המבקר לא מצא מסמכים שמהם אפשר ללמוד על ההליך שקיימו השרים הממונים לגיבוש רשימת הגופים שעמם יש להתייעץ לקראת מינוי המליאה: "לא ברור איך נקבעה ואושרה בכל פעם הרשימה המומלצת מאחר שלא נמצא תיעוד באשר להליך גיבושה של הרשימה".

 

המבקר מצא כשל בכך שהשרים הממונים לא קבעו כללים, לא הסדירו את כלילת הגופים ברשימה ואת גריעתם ממנה, לא קבעו את ההליך הראוי לקבלת החלטותיהם ולא החליטו מי מוסמך לקבל את ההחלטה הסופית בנושא. עוד ציין לרעה המבקר את ההתארכות של מינוי מליאות הרשות וייחס את הדבר לשינויים פוליטיים. יצוין כי מאז 2008 ועד היום לא הושלמה כינונה של ועדה חדשה.

 

מדוע התפטר משה גביש? גרסאות סותרות

ספק בדבר נסיבות ההתפטרות. גביש
 ספק בדבר נסיבות ההתפטרות. גביש 
 צילום: יח"צ 
 

יו"ר הרשות הקודם, משה גביש, התפטר מתפקידו ביוני 2009. על נסיבות התפטרותו נמסרו למשרד מבקר המדינה שתי גרסאות סותרות: גביש עצמו מסר שהתפטר לאחר שיולי אדלשטיין אמר לו "אנחנו מחפשים מישהו משלנו".

 

השר אדלשטיין הכחיש זאת ואמר כי גביש התפטר היות שהוא (השר) לא היה יכול להבטיח לו שיישאר בתפקידו לקדנציה נוספת.

 

"הפרטים המתוארים בעניין זה מעוררים ספק בדבר נסיבות ההתפטרות", קבע המבקר, שלא יכול היה לקבוע את הסיבה להתפטרות כיוון שהפגישה בין השר לבין היו"ר לא תועדה.

 

שש שנים בלי תקציב: מתבססים על הנחות, לא מקטינים הוצאות

המבקר מצא שלמרות שהנהלת הרשות צפתה שאם לא תמומש הרפורמה יהיה לה גירעון תקציבי כבד, היא לא עשתה מראש דבר כדי להקטין את ההוצאות - אף שהממונה על התקציבים במשרד האוצר ומוסדות הרשות דרשו ממנה להכין תקציב מאוזן.

 

בנוסף, משנת 2004 עד שנת 2010 ניהלה רשות השידור את פעולותיה ללא תקציב שאישרה הממשלה כחוק. הצעות התקציב של הרשות הוכנו בשנים 2008-2010 על בסיס הנחות שלא התממשו: בכל אחת משנים אלו הוכנה הצעת התקציב בהנחה שהרפורמה ברשות תמומש, הסכמים עם העובדים ייחתמו, ומשרד האוצר יעביר לרשות את חלקו במימון הרפורמה. עד סוף 2009 לא מומשה הרפורמה, ומוסדות הרשות לא הצליחו לאשר תקציב ללא גירעון. המבקר קבע כי האחריות למה שכינה "כשל מתמשך זה" מוטלת על המוסדות המנהלים שלה ועל השרים הממונים עליה.

 

אי-קידום של היצירה הישראלית: רה"מ אישר כדי למנוע הפרה של החוק

אחד מתפקידיה העיקריים של הרשות הוא קידום היצירה הישראלית והעברית, אך היא נחלה בכך כשלון חרוץ שאלמלא התערבות ראש הממשלה, כך עולה מדוח המבקר. על הרשות להוציא בשנה לא פחות מ-36% מהכנסותיה לרכישת הפקות מקור מקומיות, כך נקבע בחוק, כמו גם נקבע שלפחות 10% מהכנסותיה יוקצו לתכניות סוגה עילית.

 

מתברר כי בשנים 2007, 2009 ו-2010 היא הוציאה פחות מ-3% מהכנסותיה לרכישת הפקות מקור מקומיות; רוב הסכום שימש לרכישת תכניות סוגה עילית.

 

עוד עולה מהדוח כי השרים הממונים השתמשו בסמכותם והתירו זאת, ובכך ביטלו את אחד מתפקידיה העיקריים של הרשות. בדצמבר 2010 התיר ראש הממשלה לבקשת הרשות ההפחתה בהיקף השידורים ובסכומי ההוצאה כמבוקש, היות שלא רצה להביא את הרשות "למצב בו היא מפירה את החוק".

 

 
רכישת הפקות סדרות מקור ברשות השידור
 רכישת הפקות סדרות מקור ברשות השידור   צילום: משרד מבקר המדינה 
 

ליקויים בתפקודו של הוועד המנהל - "למרות המצב המשברי"

רוב הזמן מאז תחילת שנת 2004 לא היה ברשות ועד מנהל בהרכב הדרוש והוא פעל בהרכב חסר של ארבעה, ולמרות זאת הוא נדרש לדון ולהכריע בנושאים כבדי משקל הנוגעים לתוכנית הרפורמה הכוללת. למרות הפגיעה בתפקודה של רשות השידור ולמרות כל ההתרעות על אי-תקינות המצב מינתה הממשלה ועד מנהל חדש רק לאחר כשלוש שנים וחצי, במרץ 2007, מאז תמה כהונת הוועד המנהל שכיהן עד אותה עת.

 

המבקר ציין כי נקבע בחוות דעת משפטית כי יש להגביל את פעולתו של ההרכב החסר לעניינים דחופים ושוטפים בלבד, וציין כי "בכך יש כדי להדגיש את הנזק שנגרם מן הדחיות במינוי חברי הוועד המנהל". למרות מצבה הקשה והמשברי של הרשות בתקופה זו וחרף הפגיעה ביכולת לקיים פיקוח נאות על הנעשה בה, לא מינתה לה הממשלה ועד מנהל חדש.

 

רשות השידור: "רואים בחומרה את הממצאים"

מרשות השידור נמסר בתגובה לדוח החמור כי: "הוועד המנהל של רשות השידור קיבל את המלצת ועדת הביקורת, לאמץ באופן מלא את דו"ח מבקר המדינה ולפעול לתיקון כל הליקויים. הוועד המנהל בישיבתו הראשונה החל בתהליך ביטול כל המינויים בפועל והחל בישום מלא של מסקנות דו"ח מבקר המדינה".

 

עוד הוסיף הוועד כי הוא "רואה בחומרה יתרה את מסקנות המבקר המצביעות על כשלים ניהוליים בכל הדרגים לרבות בדרג המנכ"ל".

 

מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור, מסר בתגובה, כי הוא "מברך על דוח הביקורת ומודה על הערותיו. ליקויים רבים עליהם מצביע הדוח תוקנו כבר טרם פרסום הדוח". שקלאר הדגיש כי הליקויים עליהם מצביע המבקר אין בהם משום הטלת דופי או ניקיון כפיים.

 

לדבריו, "הביקורת עוסקת בתקופה קשה מאד לרשות השידור, שבה לא כיהן ועד מנהל, ובה תקציב הרשות קוצץ ביותר מ-40 אחוזים, תקופה קשה שחייבה פעולות שיבטיחו את המשך השידורים ושמירה על איכותם. בכלל זה, גם התקשרויות שהיו חיוניות להמשך השידורים.

 

מנכ"ל הרשות, המשלים 5 שנות כהונה, הדגיש כי בתקופת כהונתו התחזק מעמדה של הרשות כגוף שידור ממלכתי-ציבורי, עצמאי ואיכותי, הנותן ביטוי לתרבות הישראלית ומשקף את מגוון הדעות בחברה. בתקופה זו נחתמו הסכמי הרפורמה וההסכמים האחרים שיובילו את הרשות לדרך חדשה".

 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by