בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דעה 
(באמת) רוצים שינוי? 
 
 "השכונה שלנו גרועה גם ככה, ולא משנה אם היא תהיה גרועה יותר או פחות". כיכר א-תחריר, אתמול    צילום: Gettyimages/ אימאג'בנק    
דעה |
 

מדוע פתאום טוב שיש במצרים דיקטטור ושאין זכויות אדם בסיסיות? כי גם לנו, מתברר קשה עם האמת הבסיסית שכל בני האדם שווים ושכולם רוצים לחיות כמו בני אדם. כן, גם הערבים • אילון זרמון רפורמטור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

האמת מוטחת לנו בפנים. אנחנו גרים בשכונה קשה. סלאמס. ההארלם של העולם. הארלם של פעם, לא של היום. היום היא חלק טבעי ממנהטן ושווה המון. המציאות הבועתית שלנו מתפוצצת. שנים אנחנו מתכחשים, מסרבים לפקוח את העיניים ולראות את החיים הסמרטוטיים והמדוכאים שחיים השכנים שלנו. ואז כשמכריחים אותנו, אנחנו עוטים הבעה של מופתעים.

 

הגבות נמתחות למעלה. וההבעה מתחלפת לצקצוקי לשון, לחרדה משינוי ולרצון עז לחזור לסידור הישן. פתאום טוב שיש שם דיקטטור, טוב שאין זכויות אדם בסיסיות, העוני הוא חלק מהתרבות החשוכה שלהם, האלימות היא חלק גנטי באופי הפרימיטיבי שלהם.

 

אבל האמת היא שאנחנו פוחדים. אנחנו פוחדים משינוי. אנחנו פוחדים להודות שטעינו. אנחנו פוחדים להסכים לאמת הבסיסית שכל בני האדם שווים ושכולם רוצים לחיות כמו בני אדם. כולם רוצים חירות. לא רק היהודים, לא רק המערבים. גם הערבים.

 

 

 
 
 

הפחד משינוי הוא הבסיס לכל התורה הרודנית, הדתית, המותגית. בן אדם הוא בעל חיים שמרן. להחליף משטר או להחליף ג'ינס שיושב טוב, או להחליף אמונה מדתי לחילוני או מחילוני לדתי, זה הינו הך. זה מפחיד. טוב לנו בתוך המסגרות שאנחנו מכירים. בתוך החוקים, בתוך ההחלטות שגזרנו על עצמנו, גם אם הם חוקים או החלטות מטופשים

 

אבל זה טבעי. הפחד משינוי הוא הבסיס לכל התורה הרודנית, הדתית, המותגית. בן אדם הוא בעל חיים שמרן. להחליף משטר או להחליף ג'ינס שיושב טוב, או להחליף אמונה מדתי לחילוני או מחילוני לדתי, חד הם. טוב לנו בתוך המסגרות שאנחנו מכירים. בתוך החוקים, בתוך ההחלטות שגזרנו על עצמנו, גם אם הם חוקים או החלטות מטופשים. יש לנו מנגנון שכנוע עצמי נהדר, יכולת לעצום עיניים. אנחנו מעדיפים את זה. אנחנו באמת מאמינים, גם בלי לבדוק את האלטרנטיבה, שג'ינס אחד שווה מאות שקלים יותר מאחר,  שאין ברירה לרודנים מסביבנו, ושפעם באמת אלוהים דיבר אל אנשים.

 

בשביל שינוי צריך אומץ. בעיקר אגב, אומץ לפקוח את העיניים. להשתחרר מהכבלים שכבלנו את עצמנו אליהם. להפסיק לקדש את הקיים. כי קדושה היא אסון. כי כשמקדשים את מה שהיה צצות מלחמות. קחו את הדתות לדוגמא. חמשת אלפים שנה אחרי שכתבו את התנ"ך אנחנו עדיין נלחמים בגללו. וכשאני אומר אנחנו אני מתכוון לכל בני האדם. יהודים, נוצרים, מוסלמים.

 

צריך לצאת לדרך חדשה בעיניים פקוחות לטוב ולרע. בלי שאננות. אין ישראלי שלא חושש מהתוצאות של האירועים במצרים ומעליית כוחות דתיים חשוכים. אין ישראלי שלא רואה את האסון שנולד מנפילת השאה הפרסי ועליית המטורללים הדתיים באיראן. ובכל זאת, אסור שהפחד ישתק את המחשבה. כי אין לנו ברירה אלא להבין שעל אף השכונה הקשה, הענייה, הבריונית שאנו גרים בה, יש כאן בני אדם שרוצים לחיות. והם רוצים, בדיוק כמונו, חופש ביטוי, חירות כלכלית ומשטר שאינו נשען על כוח.

 

ואם אנחנו באמת נפקח את העיניים ונשחרר את אוטמי האוזניים שלנו נגלה שאין לנו ממה לפחד. השכונה שלנו גרועה גם ככה, ולא משנה אם היא תהיה גרועה יותר או פחות. אם בא לנו שהשכונה תהפוך מסלאמס למנהטן צריך לעשות שינוי, מהפך, מהפכה. וכמו כל המהפכות ששינו את העולם גם כאן המהפכה צריכה להיות עם מטרה בסיסית: לשחרר לחופשי בני אדם.

 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by