בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פרסום ושיווק 
זה זמן קסם 
 
 אין נוסחה לבאזז. ליהיא ועתי מתנשקים    צילום: מתוך "האח הגדול" (ערוץ 20)    
פרסום ושיווק |
 

העונה הנוכחית של "האח הגדול" אמנם משיגה רייטינג נפלא, אבל בקרב על הבאזז היא מפסידה ל"היפה והחנון" שמצטיירת כנאיבית ובתולית • במה ההפקה היקרה בארץ נכשלה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

לייצר באזז זו המשימה החמקמקה ביותר בעולם השיווק. ספרים נכתבו על זה. תורות שלמות. אבל לתכנן באזז זה בערך כמו לומר "היום אני אתאהב". אהבה מגיעה לפתע, זה הקסם שלה. גם באזז. וזה לא קשור להצלחה ולגודל ההשקעה בחיפוש אחריה. העונה החדשה של "האח הגדול" משיגה רייטינג נפלא. אבל צריך להיות חייזר כדי לא להבחין שאין בה באזז.

 

התוכנית שם, הדמויות הסהרוריות והנלעגות שם, הריבים המבוימים, העריכה המניפולטיבית - הכל נכון. אבל אין את הקסם.

 

בישיבות המקדימות לעונה החדשה עלה המרכיב המרכזי להצלחה. אמרו שזה הקאסט. שצריך להביא אנשים צבעוניים, קיצונים, מנוגדים. כך עשו. אבל אין באזז. כי כאן הם בדיוק טעו. הבאזז לא היה בקאסט. הבאזז היה בתמימות.

 

בניגוד לעונות הראשונות, כל האנשים שנכנסו לבית "האח הגדול", בעונה הנוכחית, הם מעריצי התוכנית. מפוצצים במודעות סביב היתרונות והחסרונות של להשתתף בה. מכורים, שחלומם הגדול היה להופיע ב"אח הגדול". ולכן אנחנו לא מאמינים לשום מילה שלהם. לא לג'קי, שבחר לשחק את הסחבק הטמבל (כשהליצן הזה חזר מספרד הוא אמר שיש לו "ג'ט לג" ומיד תיקן את עצמו ל"גט ג'ק" עילג, שלא יחשבו חלילה שהוא אינטליגנטי) ולא לסיון, שבחרה לשחק את הלסבית הפרובוקטיבית ועפה ראשונה.

 

האח הגדול כרפלקס מותנה

 

מפיקי התוכנית זיהו את החכם ואת הערס ואת המתחסדת ואת הפרחה, וכמובן את הצורך לזרוק לנו סקס לפנים, כי סקס מוכר, אבל הם לא התבוננו פנימה. שהרי אם היו עושים כך הם היו יודעים שהתנאי הראשון לבחירת המשתתפים צריך להיות דווקא את אלה שאינם צופים באדיקות ב"אח הגדול", דווקא את המתנגדים

 

גם נקודת המבט שלנו כצופים איבדה מתמימותה. אנחנו מבינים, שהפעם אנו לא צופים בתוכנית ריאליטי אלא בהצגה עם שחקנים לא מיומנים. אנחנו לא מופתעים מכלום. ראינו הכל כבר קודם. זה כמו לשמוע בדיחה שמכירים ממישהו שלא יודע לספר בדיחות. אחד שרוצה לשחק את אלירז, אחת שרוצה לשחק את שפרה וכולם שלא רוצים לשחק את סער.

 

ואת כל זה זה מפיקי התוכנית לא צפו כי הם היו מסוממים מהצלחת העונות הקודמות ופיספסו בדרך את המרכיב החשוב ביותר להצלחה טלוויזיונית בעידן שפע הריאליטי - הנאיביות הבתולית. הם זיהו את החכם ואת הערס ואת המתחסדת ואת הפרחה, וכמובן את הצורך לזרוק לנו סקס לפנים, כי סקס מוכר, אבל הם לא התבוננו פנימה. שהרי אם היו עושים כך הם היו יודעים שהתנאי הראשון לבחירת המשתתפים צריך להיות עם טוויסט, לצורך העניין, לבחור דווקא את אלה שאינם צופים באדיקות ב"אח הגדול", דווקא את המתנגדים.

 

עונה שהייתה מצליחה לרכז את אלה שבזים לתוכנית (ויש לא מעט כאלה), הייתה מייצרת באזז. המתח שהיה נבנה, הדינאמיקה שהייתה נוצרת והקבס שהיה יוצא, כל אלה היו באים מתוך תמימות ואטמוספירה חדשה. ואז זה היה מעניין אותנו כצופים. אז לא היינו צופים ב"אח הגדול" כרפלקס מותנה, כמו שקורה לנו עכשיו, אלא מתוך עניין וסקרנות אנתרופולוגית. כמו שקורה לנו למשל בעונה הנוכחית של "היפה והחנון".

 

הרייטינג של המתחרה מערוץ 10, אמנם גבוה אך לא במונחי "האח הגדול", אבל הבאזז השנה גדול לאין ערוך דווקא לתוכנית הצנועה והקטנה שמשודרת בערוץ הקטן יותר. ולמה? כי כגודל הציפיות גודל ההפתעה. דווקא כישלונות העונות הקודמות חרשו שדה פוטנציאלי להצלחה: משתתפים שבאו בלי ציפיות, צופים שבאו בלי ציפיות ובוז בסיסי ומוקדם כתנאי מקדים. בעונה הנוכחית של היפה והחנון ו"האח הגדול", הבוז הפך לבאזז והבאזז הפך לבוז.

 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by