בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תקשורת 
אילון זרמון: החשיפה של ד"ר אינס - כתב אישום חמור נגד העיתונות  
 
 מעולם לא היה כתב אישום צלול כל כך בנושא הזה. זרמון    צילום: עידו איז'ק    
תקשורת |
 

ביציאה חסרת התקדים מארון בושת האונס, ד"ר אינס זיהתה את המרכיב החשוב ביותר בפחד של נשים רבות להתלונן: התקשורת המעוותת • לו הייתי עיתונאי, הייתי לומד את נאומה, ועושה חשבון נפש • אילון זרמון מאשים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

ד"ר אורלי אינס יצאה באומץ למלחמה. המלחמה נגד עיתונאי החצר. נגד מלחכי הפנכה, לקקני הישבנים ונושאי דברים בשכר. בחוכמה היא תקפה נקודה אחת ובכך היה נאומה חד, ברור ומעורר השראה.

 

ד"ר אינס זיהתה את המרכיב החשוב והמשמעותי בפחדן של נשים רבות להתלונן: התקשורת המעוותת.

 

היא לא תקפה את המשטרה ולא את כל גברי ישראל, לא התעסקה בפערי השכר ובשוביניזם המתמשך, לא בקוד הלבוש ובאדישות המערכת. היא נגעה בכאב החיצוני שמקצין את הכאב הפנימי. היא אמרה בקול רם שלתקשורת המגויסת קל יותר לתקוף קורבן בכלל וקורבן תחת חיסיון בפרט. לא דין חשוד גלוי כדין נאנסת מטושטשת. וד"ר אינס לא מוכנה להיות מטושטשת יותר.

 

הכאב העצום נגלה בכל משפט שלה. גם המבוכה, שחשפה את אשר אי אפשר לזייף - שאינה רגילה לאור הזרקורים המסנוור. ובכל זאת, במאמץ ראוי להערכה, עמדה והדפה את החצים המורעלים שהופנו לעברה בשבוע האחרון, ושלפה אותם אחד אחד מתוך גופה.

 

"אני לא מתביישת" היא אמרה. לכאורה מציאות ברורה. שהרי אין לה על מה.

 
 

לו הייתי עיתונאי הייתי יושב ולומד את נאומה של ד"ר אינס, מפיץ לחבריי הכותבים ועושה חשבון נפש. עיתונאי החצר הם אלה שחוטאים למקצוע שלהם, והם אלה שהביאו את הציבור לפקפק באמינות המילה הכתובה. הנר לרגלי העיתונאות, חשיפת האמת, כבה כבר מזמן

 

ובכל זאת במשפט הצלול הזה היא זיקקה את כל הבעיה כולה. אתם, עיתונאי החצר האלימים, יורי החצים, מאירי הזרקורים, אתם הם אלה שגורמים לנו להתבייש. וכל עוד תמשיכו כך, ככה אנו הנפגעות נמשיך להגיב בבושה, במבוכה, בצורך הלוחץ להסתיר, והבעיה תלך ותחמיר.

 

מעולם לא היה כתב אישום צלול כל כך בנושא הזה. לו הייתי עיתונאי הייתי יושב ולומד את נאומה של ד"ר אינס, מפיץ לחבריי הכותבים ועושה חשבון נפש. עיתונאי החצר הם אלה שחוטאים למקצוע שלהם, והם אלה שהביאו את הציבור לפקפק באמינות המילה הכתובה. הנר לרגלי העיתונאות, חשיפת האמת, כבה כבר מזמן.

 

העיוות המתמשך, רמיסת האחד תוך האדרת האחר, הגסות, האלימות - כל אלה בולטים כיום בתקשורת התחרותית ואין צדיק אחד בסדום.

 

 
 
גילתה שדווקא השקיפות נותנת לקורבן את הכוח. אורלי אינס
 גילתה שדווקא השקיפות נותנת לקורבן את הכוח. אורלי אינס 
 צילום: חדשות 10 
 

מוזר, כי אנו חיים בתקופה בה הכול חשוף. הכלים הטכנולוגיים מאפשרים עירום מוחלט. האינטרנט, הפייסבוק, הטוויטרים והרשתות החברתיות למיניהן, נותנים בידי כל אדם כוח לחשוף את דעותיו וידיעותיו בעוצמה שהייתה שמורה פעם למוציאי לאור ולעורכים בלבד.

 

מוזר, כי דווקא המציאות הזאת הייתה צריכה לגרום לאותם עיתונאים, ועורכים ובעלי הבית, להגשים את חזון התקשורת האמיתית ביתר שאת ולהקפיד על העובדות הנכונות והאמת לאמיתה. מוזר, כי מי שהבינה את זה הייתה דווקא ד"ר אינס. לא אשת תקשורת, לא עיתונאית ולא עוד סלבריטי שנחשפה רק ביוזמתה ולטובת מנעמים זמניים. 

 

בעידן בו הכול גלוי אין מקום להסתיר עוד. בעידן בו התקשורת עמוסה בערוצים והשמועות רוחשות כמו להבות בגיהינום, אין מקום לטשטש, אין מקום לכזבים ואין מקום לחיסיון. ד"ר אינס גילתה שדווקא השקיפות נותנת לקורבן את הכוח. כי לקורבן יש את האמת של כל הציבור ולתוקף יש מקסימום עיתונאי חצר.

 

לכל הטורים של אילון זרמון בנענע10 >>>

 

סיקור מלא של פרשת בר-לב >>>

 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by