בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תקשורת 
גורם בכיר במעריב: "ההחלטה להוריד את הטוקבקים - טפשית ביותר" 
 
 ``אם אדלסון היה מציע לרכוש את מעריב, נמרודי היה שוכח מחופש הביטוי``. שניים אוחזין בכפפה    צילום: אילוסטרציה יח``צ    
תקשורת |
 
הדס גליקו

שבוע לאחר קפיצת הראש של מעריב לבריכה הריקה של ישראל היום, והרוחות מסרבות להרגע • מי נתן את ההוראה למחוק את 613 הטוקבקים המפורסמים בניגוד לעמדתו של עורך האתר? • איך קרה שבכירים במעריב וח"כים שהתלהבו מהצעת החוק נגד אדלסון, מתנערים לפתע מהטקטיקה הלוחמנית • ומדוע בישראל היום לא מפסיקים לחייך? • באנרגיות חיוביות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
"אני חולק על הווליום של המאבק הזה, הצורה בה נעשו הדברים צורמת מדי והטיעונים מחטיאים את המטרה". כך, הודה השבוע גורם בכיר ב"מעריב" באוזני nana10 בתגובה להחלטת עיתונו מלפני שבוע - להקדיש כפולה מעמודי החדשות של גיליון שישי להשמצת האויב החדש -"ישראל היום".

אותה החלטה העלתה כזכור את מלחמת הדינוזאורים "מעריב" ו"ידיעות אחרנות" במלך החדש בשכונה - אדלסון, למדרגה חדשה של ישירות, והובילה לבומרנג תדמיתי בעייתי מאד עבור הראשון.

ל-nana10 נודע כי בחלוף שבוע בלבד מתחילת ה"מיני קמפיין" העצמי שניהל "מעריב" בפני קוראיו והמשיך את הכשרת הקרקע (ולא רק היישוב) של המו"ל נמרודי להצעת החוק כנגד בעלות זרה על עיתונים זרים, נתקל בביקורת לא רק בכלל אמצעי התקשורת, אלא דווקא במערכת העיתון פנימה. אותו מסר כזכור, קרא ללא פחות ממלחמה כנגד "ישראל היום", או כפי שהיטיבו להגדיר בעיתון: "מלחמה על חופש הביטוי הנגזל מהציבור על ידי 'ישראל היום' המזוהה פוליטית לטענת מעריב עם ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו".

כיצד הובילה השתלשלות האירועים ב"מעריב", מרגע פרסום הכתבות שהסבירו כיצד "ישראל היום" כמעט ואינו לגיטימי, למצב בו בכירים בעיתון מתנערים מהטקטיקה הלוחמנית ומלאת רוח הקרב - המזוהה כל כך עם בעל הבית נמרודי - ונוקטים בעמדה אחרת, שקטה ומאופקת יותר, המצדדת בחשיפת הקשרים וההקשרים של החינמון והעומד בראשו?
 

"מחיקת הטוקבקים - החלטה טפשית"

 גורם ב"מעריב": המאמרים הפכו את המאבק למגויס מדי. אם את שואלת אותי או שלא הייתי מעלה אותם לרשת או שלכל הפחות לא הייתי חוסם את הטוקבקים. גם בתחושה שזו היתה מערכת מגויסת של שניים שלושה טוקבקיסטים לא הייתי מוריד אותם. זו החלטה טקטית שגויה 
תחילתו של המקרה היא בבוקר יום שישי לפני כשבוע. בשעה עשר עודכנו טלפונית עורכי מדורי האתר הרלוונטיים ב-nrg שעליהם להעלות את המאמרים מכפולת העמודים המודפסת למדורים השונים, בהוראה חדה, ללא מקום לויכוח או לדיון בנוגע לשיקול דעתם. תוך זמן קצר מרגע העלאת התכנים לאתר השתרך בשולי המאמרים שובל של טוקבקים תוקפנים כלפי העמדה שנקט "מעריב" כלפי "ישראל היום". אותם טוקבקים שמאוחר יותר נטען בעיתון כי הופיעו משלוש כתובות IP בלבד. בה בעת, עורכי עמוד הבית עדכנו את עורך האתר ארנון גל שהחליט שלא להוריד בינתיים את התגובות.

מאוחר יותר באותו היום, באופן אירוני למסר חופש הביטוי שביקש "מעריב" להעביר ובהחלטה שנחשבת בענף לשיאה של הפארסה, נמחקות מהאתר 613 התגובות למאמרים והם נחסמים לתגובות. את ההחלטה להוריד את הטוקבקים מתארים גורמים ב"מעריב" כ"החלטה טפשית ביותר", ומדגישים כי היא התקבלה בניגוד לדעתו של גל שחשב שהמהלך אינו יעיל אך "בסך הכל מילא אחרי ההחלטה שהתקבלה בפורום רחב יותר בהנהלת העיתון".

על פי גורם בכיר ב"מעריב" שהיה מעורב בהשתלשלות האירועים, דעתם כמעט ולא נשמעה. "מראש טענו שהמאמרים הפכו את המאבק למגויס מדי. זה נכון שהאנשים שכתבו אותם באמת חיים את התחושה ובאמת חושבים ככה, אבל זה ברור שאם כבר מעלים משהו לרשת לכל הפחות לא חוסמים את הטוקבקים. גם בתחושה שזו היתה מערכת מגויסת של שניים שלושה טוקבקיסטים לא היינו צריכים להוריד את הטוקבקים. זו החלטה טקטית שגויה".
 
 

חברי הכנסת מתנדנדים, בישראל היום מגדילים

התגייס לקמפיין. כספית
 התגייס לקמפיין. כספית 
 צילום: יוני המנחם 
 
הרעש התקשורתי שעורר הצעד של "מעריב" הצריך את 19 חברי הכנסת שהיו חתומים על הצעת החוק להגבלת הבעלות על של אזרחים זרים לנמק את בחירתם, הפעם ביתר שאת. חלק מהחברי הכנסת כמו רחל אדטו (קדימה), יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (קדימה) ושי חרמש (קדימה) הודיעו כבר ביום שלישי שעבר שאם לא תתוקן הצעת החוק הם שוקלים להסיר את חתימתם.

חבר הכנסת דניאל בן סימון שהציב בבסיס החלטתו שיקול לאומי לפיו כל עוד אינו יודע מה הם מניעיו ביחס לישראל של האיש שעשה את כספו בקזינו, שינה אף הוא כיוון והסיר את האבק מעל השיקול הסוציאלסטי לפיו אין לו משהו ספציפי נגד "ישראל היום" או נגד שלדון אדלסון. בפני nana10 הוא הסתפק בעמדה חלבית הרבה יותר ואמר כי "הדבר שמטריד אותי הוא שההצלחה שלו יכולה לדרוס את העיתונים האחרים".

גם ח"כ דב חנין, מתומכי החוק הראשונים, עשה השבוע סיבוב פרסה, ובשיחה עם nana10 הציע השבוע לאדלסון להעביר את השליטה בעיתון לאשתו שהיא אזרחית ישראלית ובכך לחמוק מהחוק. לצידוק החוק הזעיק חנין את רופרט מרדוק ושליטתו בשוק העיתונות הבריטית כדי להמחיש את החשש מפני שליטה של מישהו שאינו אזרח ישראלי בתקשורת המקומית.

"'מעריב' טעה טעות כפולה, גם טקטית וגם אסטרטגית", מסכם בכיר בענף את הדרמה של השבוע הקודם. "הוא עשה את השגיאה הראשונה הכתובה בתורת המלחמה והעביר את המלחמה למגרש הפרטי שלו".
 

"תוך שבועות ספורים נגדיל שוב את החלוקה"

 בכיר ב"ישראל היום": במידה ותוגדל רק כמות המנויים הפרטיים מדובר על היקף שבין 30-50 אלף מנויים. במידה וישא פרי תהליך האיתור שמנהלת ישראל היום כדי למצוא אזורים בהם אפשר לחלק את העיתונים וקיימת דרישה למוצר, עשוי היקף התפוצה של ישראל לגדול עד לחצי מיליון גיליונות ביום 
ומה קורה במחלקה המסחרית של החינמון? משבוע לשבוע רק מתרחבים החיוכים, ולא רק הם. על פי גורם ב"ישראל היום", החלוקה היום מתבצעת בהיקף של 80,000 מנויים פרטיים כאשר עשרות אלפים נוספים נמצאים ברשימות ההמתנה למנוי לעיתון. שאר אזורי חלוקת החינמון מתרכזים כידוע במוקדי חלוקה ציבוריים. גם בנוגע להתבטאויותיו של אדלסון בכנס ההשקה של גיליון סוף השבוע שעבר, על כך שבכוונתו להיות מספר אחד אמר השבוע בכיר בחינמון ל-nana10 כי "אין מדובר בדברים בעלמא. מדובר בפרק זמן של שבועות ספורים לפני שיורחב שוב מספר המנויים לעיתון".

זאת ועוד, רק השבוע נודע ל-nana10 כי "ישראל היום" ניצח באגף שיווקי נוסף וחתם על עסקה לחידוש חלוקת הגיליונות בתחנות הרכבת לשנה נוספת, עסקה שמוערכת בענף בהיקף של 2 מיליון שקל וכוללת היקף הפצה של 175 אלף גליונות. בהקשר זה, עוד נודע ל-nana10 ש"ישראל היום" פועל באפיקים נוספים להגדלת הפצתו באזורים הציבוריים, בניהם עם גוף בסדר גודל "לאומי", בדומה לרכבת ישראל. במידה ותוכשר העסקה אזי מדובר בהגדלה משמעותית הרבה יותר מכמות המנויים הפרטיים הממתינים כיום לקבלת העיתון לבתיהם.

לדברי אותו בכיר בעיתון "במידה ותוגדל רק כמות המנויים הפרטיים מדובר על היקף שבין 30-50 אלף מנויים. במידה וישא פרי תהליך האיתור שמנהלת ישראל היום כדי למצוא אזורים בהם אפשר לחלק את העיתונים וקיימת דרישה למוצר, עשוי היקף התפוצה של ישראל לגדול עד לחצי מיליון גיליונות ביום". היקף תפוצה מסוג זה עשוי להעמיד את המתחרים היומיים של ישראל היום "מעריב" ו"ידיעות" בפני משבר כלכלי ממשי.
 

"עבור אדלסון מדובר בביזנס טהור"

שום דבר אישי. בן סימון
 שום דבר אישי. בן סימון 
 צילום: אתר הכנסת 
 
עדות נוספת לרוח הגבית שקיבל השבוע "ישראל היום", ניתן למצוא בקו ההסברה החדש שאימצו עובדיו כנגד ההאשמות באשר למניעיו של אדלסון - היהודי העשיר בעולם - לשרת את ראש הממשלה. חלקם טוענים שלא לציטוט כי למרות הדימוי של היהודי הציוני השופך כספים, מדובר עבורו בביזנס טהור. כך, לטענת גורם בעיתון, "האגדה כאילו מה שמעניין את אדלסון ב'ישראל היום' הוא לעזור לנתניהו היא בדיחה. הרי הוא יכל לרכוש את 'מעריב' בכבודו ובעצמו, אם רק היה רוצה בכך. כולם ידעו שנמרודי היה מברך באותו רגע על המוגמר ושוכח תוך שניה מנושא חופש הביטוי".

על פי אותו גורם "'מעריב' ו'ידיעות' נלחמים מלחמה של אתמול אדלסון נכנס עם גישה שונה לתחום והחליט לאתגר את הסטטוס קוו בעזרת מודל של עיתון שמחולק חינם. הכל נעשה בהתאם לתוכנית עסקית כשהתוצאות בפועל משיגות את התכנון המקורי". בהתייחס לטענה ש"ישראל היום" מבצע בשוק העיתונות הישראלית "דמפינג", דהיינו מכירת מוצר במחירים נמוכים באופן שפוגע בשוק, טוענים ב"ישראל היום" שמאחר והמוצר מיוצר על ידי ישראלים ומועסקים בו אנשי תקשורת תושבי ישראל מדובר אך ורק על התנהלות של עסק סביב מודל עסקי שונה מהמקובל בענף.

בנוגע לפעילותה בענפים אחרים אומרים בעיתון כי בכוונתם להמשיך ולהשקיע בפעילות התרבותית בישראל בדומה למופע ההצדעה לאריק איינשטיין ולשיתוף הפעולה עם התוכנית ה"אח הגדול", וכי הם לא שוללים שיתופי פעולה מסחריים נוספים כחלק מהתרחבותם הקרבה בשוק.

ב"מעריב" העדיפו שלא להגיב על הדברים.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by