בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פרסום ושיווק 
איריס בק: "אי אפשר היה להביא אמנים בעלי שיעור קומה בלי הכסף שלנו כנותן חסות" 

איריס בק: "אי אפשר היה להביא אמנים בעלי שיעור קומה בלי הכסף שלנו כנותן חסות"

 
פרסום ושיווק |
 
אופיר בר זוהר, Themarker

עוד הוסיפה מנכ"לית קבוצת מקאן אריקסון כי "אנחנו לא קונים את היוצר, אלא מוצאים את הדרכים שהמתחם יהיה ממותג ושהאנשים יידעו מי עזר". כך בפאנל בנושא מוסיקה, שיווק ומותגים בועידת המוסיקה של "הייניקן"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הקהל לא מודע לחסות המסחרית בהופעות. זאת אשליה. הקהל מקבל את המסר הסמוי או הגלוי אבל הוא לא מתעניין במותג או מכיר תודה על ארגון האירוע, הוא פשוט בא להופעה", כך אמר המוסיקאי יזהר אשדות בפאנל תחת הכותרת "מוסיקה, שיווק, מותגים ומה שביניהם" שהתקיים בוועידת המוסיקה של היינקן היום בתל אביב. בכנס שהינחתה עיתונאית TheMarker איילה צורף, השתתפו עוד סמנכ"ל השיווק של סלקום עדי כהן, מנכ"לית קבוצת מקאן אריקסון איריס בק, המוסיקאי עברי לידר ומנהל תחום האלכוהול בטמפו גיא צוקרמן.

עדי כהן הסביר כי "בתור חברה שנותנת חסות של מיליונים הפחד הכי גדול זה שלא תהיה נוכח באירוע, שתהפוך לחלק מבליל של מסרים שלא קשורים אליך. ענף הסלולר אמנם עתיר כסף אבל לא משקיעים אותו בלי לבחון מה זה נותן לנו בסופו של דבר. צריכים לראות החזר על ההשקעה, שיכול להיות תדמיתי ועם ערכי המותג". כהן הסביר כי סלקום בוחרת לרוב לא לתת חסות אלא להפיק את המופע בעצמה.
 

"אולי דווקא נתנו לנינט צ'אנס?"

"היתה הרבה ביקורת שקנינו את נינט". בק
 "היתה הרבה ביקורת שקנינו את נינט". בק  
 צילום: יח"צ 
 
איריס בק טענה כי "בהרבה מקרים אי אפשר היה להביא אמנים בעלי שיעור קומה בלי הכסף שלנו כנותן חסות. הקטנו את הסיכון בכך שהתחייבנו לרכוש כמות מסוימת של כרטיסים ולסבסד אותם, וגם לבנות טראפיק ועניין סביב הנושא". לדבריה, "ההופעה עצמה היא ערך מרכזי. ערכים מוספים הם מה נעשה באינטרנט לפני ואחרי. מימד נוסף הוא השידור בערב המופע או איך תיראה הבמה. שם עיקר הוויכוחים. אנחנו לא קונים את היוצר, אלא מוצאים את הדרכים שהמתחם יהיה ממותג ושהאנשים יידעו מי עזר".

על שיתוף הפעולה בין פרטנר לנינט, סיפרה בק כי "ליווינו את האלבום הראשון, עשינו סדרה סלולרית בת 70 פרקים, ונינט גם הופיעה בקמפיין טלוויזיוני שעסק באורנג' מיוזיק. היתה הרבה ביקורת שקנינו אותה, שהיא מכרה את נשמתה. אבל אולי בעצם נתנו לה צ'אנס?". בק אמרה עוד כי לדעתה "אמן מספיק אינטליגנטי כדי לדעת מה הוא רוצה. זה שירת אותנו ולדעתי גם שירת את נינט, למרות שספגה ביקורת".
 
 

"חזיונות אמנותיים עולים הרבה כסף"

"מוסיקה יכולה להימכר בכל מקום, גם בחנויות סקס". לידר
 "מוסיקה יכולה להימכר בכל מקום, גם בחנויות סקס". לידר 
 צילום: לירז עמיר 
 
האמן עברי לידר העיד על עצמו שהיה מהראשונים לשתף פעולה עם חברות סלולר. לדבריו, "יש הרבה מלחמה עם הגוף המסחרי אבל יש גם מלחמה פנימית בין הרצון לא ללכת רחוק מדי בשיתוף פעולה מסחרי ולשמור את האמנות נקייה. יש צורך לשווק את המוסיקה שלנו, להגיע לקהל ולהבין שהשוק משתנה. זה ברור שגם להרוויח כסף".

לידר הסביר כי "זה מאוד תלוי איך החברה נכנסת לעניין. האם מתחילים ברגל גסה או שלא או האם החברה משאירה הרבה מקום לאמן. חברה שיודעת לעשות זאת באלגנטיות ומתוך כבוד לאמנות ולמוסיקה, יכולה להציל את הצד האמנותי של התהליך הזה. הניסיונות שלי ברובם היו נחמדים, מלאי כבוד ומתוך הבנה שלפגוע בשמו הטוב של האמן זה בניגוד לאינטרס של החברה המסחרית, שרוצה את האמן בגלל השם שלו ומה שהוא מייצג. אם החברה תהרוס את זה, היא פוגעת באינטרס המסחרי שלה".

לידר פירט עוד כי "אפשר לעשות תקליטים מאוד יפים וזולים אבל הרבה פעמים חזיונות אמנותיים עולים הרבה כסף וצריך לממן אותם. דווקא זה מקום שבו אני רואה את העולם המסחרי כמקום להגשים דברים. גם בהופעות. עמדתי על במות שאם לא היה ספונסר, הן לא היו נראות כמו שנראו".
 

"מי מופץ בוול מארט?"

"אמן מספיק אינטליגנטי כדי לדעת מה הוא רוצה". נינט
 "אמן מספיק אינטליגנטי כדי לדעת מה הוא רוצה". נינט 
 צילום: יובל יוסף 
 
צוקרמן סיפר על מחקר שנערך בספרד ובחן את הקשר של המבקרים בפסטיבלים למותג נותן החסות. לדבריו, "בפסטיבלים שהם יותר בועטים ופחות מיינסטרים החיבור של הקהל הוא טוטאלי. הם חיים את הלהקה, מורידים שירים, נמצאים בפייסבוק שלהם ובטוויטר. ברגע שגוף מסחרי מתחבר לזה יש הרבה יותר הערכה או אמונה שהמותג תרם. בקצה השני של הפסטיבלים הגדולים שנערכים בקיץ ומושכים עשרות אלפים, כמעט אין חיבור למותג שנתן חסות".

בק אמרה כי כיום רשת הסופרמרקטים וול מארט היא הקמעונאית הגדולה ביותר למוסיקה בארה"ב. לידר אמר כי בעיניו זה מזעזע מאחר שהרשת מכוונת לערכים ספציפיים ומוכרת רק מוסיקה שתואמת לערכיה, ובכך מהווה מעין צנזור. לידר אמר כי אינו מתנגד באופן עקרוני למכירת מוסיקה בבבתי קפה או חנויות אחרות שאינן מתמחות. לדבריו, "אני לא מבין את הטרוניה המטופשת שאם אתה קונה קרואסון ודיסק אז הדיסק שווה לקרואסון. מוסיקה יכולה להימכר בכל מקום, גם בחנויות סקס. אם זה גורם להתעניין בה אז למה לא?", שאל.

יזהר אשדות אמר כי "מי האמנים שהחברות המסחריות תומכות בהם? מי מופץ בוול מארט? בסופו של דבר החברות המסחריות והספונסרים תומכים בעיקר באמנים שגם ככה במצב כלכלי טוב, אטרקטיוויים יותר. מחקרים מעידים שהלונג טייל הוא פיקציה. הוא לא באמת קיים". לדעת אשדות האמן צריך להיות מעורב גם בצד העסקי של יצירתו: "אני מכיר אמנים שיתמקחו על שכר הדירה שלהם ויתווכחו עם הבעל בית על כמה דולרים אבל אין להם מושג איך נראה חוזה התקליטים שלהם".
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by