בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תעשייה 
שטויות בפיתה 
 
 אלה שניצחו, וזה שהפסיד. האחים עופר ורוזנטל    צילום: מיקי רוזנטל-סם לביא, האחים עופר-רויטרס    
תעשייה |
 
איתי דנקנר

מיקי רוזנטל הוא אולי יקיר הברנז'ה, אבל הסרט שיטת השקשוקה, שעוסק בהתעשרותם של האחים עופר, הוא סוג של המבורגר צמחוני. איתי דנקנר, עורך "שומר מסך עם אמנון לוי", יצא לטעום וחזר עם טעם רע

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אז מי צודק? מי ניצח? רוזנטל או משפחת עופר? זו הייתה השאלה הראשונה שנזרקה לאוויר אצלנו במערכת בבוקר שלאחר ערב השידורים העמוס, במרכזו שודרה "שיטת השקשוקה". לפני ה"בוקר טוב". לפני הקפה. קשה היה לעבוד. מה שהתחיל כדיון מתורבת על תקשורת הגיע מהר לצרחות ולעלבונות אישיים. עד הצהריים כבר אנשים לא היו מוכנים לשבת באותו חדר אחד עם השני.

אני מתאר לעצמי שאנחנו לא לבד. כלומר אני דווקא כן לבד כי שותפי למשרד לא מוכן לנשום את אותו אוויר שנושם אדם כמוני – אדם שמתרפס להון, שמוכן לבחון עובדות ששודרו בסרט שיצרו, השם ישמור, אנשים שהם לא עיתונאים. אדם שמעז להטיל דופי בלוחם האמיץ רוזנטל.
 
 
כן, אני מאלו שחושבים שהאחים עופר נצחו. דעה, איך לומר, לא מאוד פופולארית אצלנו בברנז'ה, כי רוזנטל הוא יקיר העדר והאחים עופר הם האויב. הוא עיתונאי חוקר, הם מיליארדרים. זה אמור להספיק. הרי אילי ההון שולטים במדינה. הם יושבים באולמות גדולים, לצידם בריכת דגי פירנה מהונדסים גנטית, על חיקם חתול פרסי אותו הם מלטפים ביד עטוית כפפת עור, ומי שרוצה לעשות עליהם סרט מושלך למים המבעבעים. תריצו רולר ולפרסומות.

רוזנטל יודע לעשות טלויזיה. אין ספק. ואולי זו הבעיה. הוא מכיר את המדיום כל כך טוב שהוא הצליח למכור המבורגר צימחוני כדבר האמיתי. כל מי שלכלך את הידיים בתחקירים מכיר את המתכון. פה אינואנדו, שם חצי אמת ולהדביק את התערובת בהרבה צבע מאכל בסגנון "למה אתם בורחים, למה אתם לא מוכנים לענות על שאלות קשות, קיבלתם מתנות מהמדינה ואתם מנסים להלבין את החטא ע"י תרומה לחולי סרטן, מנסים להשתיק אותי באיומי תביעה, הציבור רוצה לדעת, בניתם בית בארסוף מכסף של שושי מהמכולת משלמת המיסים וכו'". תאמינו לי, זה מפתה אבל חייבים להמנע מזה. להלחם בזה. זו אולי טלוויזיה טובה, אבל זו לא עיתונות רצינית. לא כל איום בתביעה הוא נסיון להסתיר את האמת. לא כל מכרז בו זוכה חברת ענק תפור מראש על מידותיה.

מדקותיו הראשונות של הסרט אפשר היה לראות לאן זה הולך – רוזנטל מספר איך האחים עופר צמחו, גדלו והתעשרו בשנותיה הראשונות של המדינה תוך כדי שימוש בעובדים זרים, בעוד שאביו של רוזנטל גילה אחריות לאומית, סרב לפטר פועלים ישראלים יהודים ולכן נאלץ לסגור את העסק שלו. הם העזו להעמיד את האינטרס שלהם לפני זה של המדינה כבר אז. הם העזו להרוויח כסף. הרמז ברור.
 

הטרדה בטעם רע

 אם יש משהו שהדוגמאות מלמדות, הוא שרוזנטל עבר את הגבול והשתמש בכלים לא לגיטימיים ולא רציניים כדי להוכיח את התזה שלו. אם כך הוא עשה במקרים האלו, הכל כך ברורים, אפשר רק לנחש איך הוא נהג בדיווחים על עסקאות הענק של האחים עופר 
בסצינה אחרת שואל רוזנטל את במאי הסרט למה הקטע על הקישון לא נכנס לסרט והבמאי עונה שכבר יש יותר מדי, אין מקום. זה כל האזכור. רמז. אמרנו קישון ומי שיבין, יבין. סליחה? זה תחקיר? לא ברור לכם שהצופה הסביר ששומע דבר כזה, עושה אחד ועוד אחד ומגיע למסקנה כי האחים עופר הם אלו שסירטנו את הקישון? בטח שברור. אז מה? לא אמרנו. רק רמזנו. זה אולי טלוויזיה מעניינת ואולי גם בטוחה משפטית (או לכל הפחות בתחום האפור כי הטענה המרומזת לא נטענה בפועל), אבל מוסרית לא עושים כזה דבר. יש לזה טעם רע.
 
 

לקח את צמד המילים ועיקם אותן

שקשוקה. הדבר האמיתי
 שקשוקה. הדבר האמיתי 
 צילום: ערוץ 10 
 
ואם כבר טעם רע, אי אפשר להימלט מהסצינה בה עמד רוזנטל מחוץ לחתונה של נכד במשפחת עופר והטריד את האורחים בשאלות. שוב, לעמוד בחוץ ולצלם זה לגיטימי. להראות אילו פוליטיקאים ואנשי ציבור מגיעים לאירוע משפחתי של האחים עופר וכך לבסס את תאורית ההון שלטון מותר ואולי גם צריך.

אבל לעמוד בפתח ולשאול אורחים ובני משפחה שאלות קשות, אגרסיביות, מציקות – זה אסור. למה? כי זה בטעם רע. It’s not done. זו פעולה אגרסיבית לא מידתית של מישהו שאיבד את הצפון. איפה הגבול? בלוויה של המשפחה גם היית עומד ושואל שאלות? תחשוב איך הגיבה אשתך כשקיבלה לידיה את כתב התביעה של האחים העופר. עכשיו תחשוב ששליח מטעמם היה מגיש לה אותו בחתונת בנכם.
חוקי? כן. לגיטימי? לא.

ובדיוק בדמות כל אלו נוצר גם שם הסרט – "שיטת השקשוקה". כשעורך דין רם כספי מתאר את שיטת השקשוקה, הוא מספר איך במשא ומתן על מכירת צים לקחו נציגי שני הצדדים את כל המספרים וההצעות, זרקו אותם למחבת ועשו שקשוקה, כלומר נתנו להצעות להתבשל ובסופו של דבר הגיעו למספר באמצע, אולי קצת יותר לכיוון האחים עופר. לי זה נשמע לגיטימי. עסקים. עסקה רעה למדינה בסופו של דבר? אולי כן ואולי לא. זו כבר שאלה של פרשנות ושל נקודת הזמן בה נשאלת השאלה. לפני שנתיים נראה היה שהעסקה הייתה גאונית מצד האחים עופר. היום אחרי נפילת השווקים נראה שהמדינה עשתה עסקה מעולה.

אולם, רוזנטל לקח את צמד המילים "שיטת השקשוקה" ועיקם אותן כך שנבין שהאחים עופר ונציגיהם דופקים את המדינה, מתישים אותה, מבשלים עסקאות לפי מתכון סודי של סבתא שלהם ודוחפים את הרוטב החריף בכח לגרון של נציגי אוצר תמימים וחלשים עד שאלו אומרים די, אני לא יכול לאכול יותר, חריף לי, קחו את נכסי המדינה, רק תנו לי כוס מים, אני בסך הכל פקיד באוצר שצריך להוציא את הילדה מהגן ולכן חייב לסיים עם החוזה הזה עד שלוש וחצי או שאשתי תהרוג אותי. אגב, בעוד חודש אני מסיים פה באוצר, אולי יש לכם משהו בשבילי.
חוקי? כנראה. רציני זה לא.
 

עין אובייקטיבית? קשה להאמין

 לעמוד בפתח אירוע ולשאול אורחים ובני משפחה שאלות קשות, אגרסיביות, מציקות – זה אסור. למה? כי זה בטעם רע. It’s not done. זו פעולה אגרסיבית לא מידתית של מישהו שאיבד את הצפון. איפה הגבול? בלוויה של המשפחה גם היית עומד ושואל שאלות? 
צריכים עוד דוגמה? קבלו את סצינת קריית טבעון. שיא השיאים. הולך לו מיקי רוזנטל בקריית טבעון עם תושב המקום, שמספר לו איך בכל בית ובית ברחוב וברחובות הסמוכים לו, מת בן משפחה מסרטן. מעבר להרים שוכן נמל חיפה, הנמל המזהם במדינה, בעיר המזוהמת במדינה. למשפחת עופר יש שם מפעלים שנוהגים מדי יום לשפוך לים לאויר וליבשה כמויות נדיבות של איכסה רעילה. זהו. לסצינה הבאה.

חדר עריכה זה מקום נפלא. קריית טבעון. קאט לסרטן. קאט לנמל ולמפעלים המזהמים. אחד ועוד אחד שווה משפחת עופר רוצחים את תושבי קריית טבעון כדי לחסוך גרוש וחצי על ניקוי הצ'רנוביל הקטן שהם מנהלים. נו באמת. יש עוד כמה מפעלים בנמל. ברור שאם רוזנטל יכול לטעון על קשר בין המפעלים של משפחת עופר לסרטן בקריית טבעון הוא היה עושה זאת. אבל הוא לא יכול. לכן הוא רומז. קורץ. גיחי גיחי. הקהל אינטילגנטי. הוא כבר יחבר את הנקודות.
 

עיתונות חוקרת לא פועלת מהבטן

ובתוך כל אלו, הפוסל הפעם לא יפסול במומו. לא נכנסתי למחלוקות הגדולות בין רוזנטל לאחים עופר בין היתר משום שאני מאמין שאין לי את הכלים הדרושים לכך. צריך לעבור על אלפי עמודי פרוטוקולים, בג"צים, תקנות, ניתוחי שווקים, ולי יש תכנית על הראש. את זה נשאיר לבית משפט.

לא כך לגבי הצופה הממוצע, המניח ככל הנראה שרוזנטל בחן את כל אותם מסמכים בעין עיתונאית אובייקטיבית, החליט מה רלוונטי ומה לא ומתוכם שאב את הראיות שמוכיחות כי האחים עופר עשקו את המדינה. עין אובייקטיבית? אחרי שראיתי את הסרט קשה לי להאמין. רוזנטל הכניס אותנו לסלון שלו, למשרד שלו, שיתף אותנו בשיחות שניהל עם משפחתו וחבריו וכל מי שראה את הדברים הבין כי הוא איבד מזמן את היכולת לבחון אובייקטיבית את מעללי משפחת עופר. זה נהיה אישי. הוא פעל מהבטן. אין לזה מקום בעיתונות חוקרת רצינית.

ככל הנראה גם האחים עופר אינם קדושים מעונים ובוודאי גם הם עשו טעויות בסרטם. יודעים מה, אולי הם אפילו ניצלו ועשקו את המדינה. אני לא יודע. אבל הם הצליחו לערער בצורה משכנעת את אמינותו של רוזנטל.
 

"אין לנו מונופול על המקצוע"

 העובדה שהאחים עופר אינם עיתונאים ברורה לכולם. וכן, אם במקום מכתב תגובה שמוקרא בסוף הסרט על ידי רוזנטל, הם בחרו לצלם סרט תגובה, מותר להם. אין לנו מונופול על המקצוע. נסיון הדה לגיטימציה לסרט התגובה מריח כמו הסחת הדיון מהעובדות שמובאות בסרט. עובדות, עצוב להודות, די משכנעות 
שותפי למשרד חושב שאסור לראות את הסרט שלהם. הוא טוען שזו פרסומת שבאה לשרת את אילי ההון ולכן מראש אינה מסוגלת לשמור על אובייקטיביות עיתונאית. כאן אני טוען ואומר שהם לא עיתונאים. אסור להם ליצר מסמך פסודו-עיתונאי. יתרה מכך, העובדה שהם לא עיתונאים ברורה לכולם וכן, אם במקום מכתב תגובה שמוקרא בסוף הסרט על ידי רוזנטל, בחרו האחים עופר לצלם סרט תגובה, מותר להם. אין לנו מונופול על המקצוע. נסיון הדה לגיטימציה לסרט התגובה מריח כמו הסחת הדיון מהעובדות שמובאות בסרט. עובדות, אני חייב להודות, די משכנעות.

אז ניתן לקבוע שהאחים עופר ניצחו מבלי להכנס לעובי המחלוקות הרציניות והמשמעותיות בניהם? אם יש משהו שהדוגמאות מלמדות, הוא שרוזנטל עבר את הגבול והשתמש בכלים לא לגיטימיים ולא רציניים כדי להוכיח את התזה שלו. אם כך הוא עשה במקרים האלו, הכל כך ברורים, אפשר רק לנחש איך הוא נהג בדיווחים על עסקאות הענק של האחים עופר.

הם אגרסיבים? ומה איתו? הם מניפולטיבים? ומה אצלו? העדר מצופף שורות. הוא עיתונאי, צועקים, בעלי ההון תובעים אותו כדי להשתיק אותו. זו סכנה לחופש הביטוי. אסור לתת להם לנצח. אין עיתונות חופשית בארץ כי בעלי ההון שולטים במדיה, ומוחצים בעזרת רובוטריקים אימתניים כל נסיון לתחקיר שיכול לפגוע בכיסם.

בתור מי שערך תחקירים על אסם, 012, נטוויז'ן, הוט, סלקום וחברות מפרסמות רבות אחרות, תחקירים שגרמו נזקים לחברות שנאמדו במיליוני שקלים, אני לא מבין מאיפה מקריצים את השטות הזו? אם זה מעניין ומוכח, אף אחד לא יסרב לשדר.
 

הכותב הוא עורך התוכנית "שומר מסך"




 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by