בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פרסום ושיווק 
פסטיבל קאן לפרסום: שלמור בראש 
 
 הסתפק בארד. קמפיין צ`מפיון 72 שעות    צילום: אדלר חומסקי    
פרסום ושיווק |
 
איילה צורף, Themarker

שישה אריות הוענקו עד כה למשלחת הישראלית: לשלמור הוענקו 4 מדליות כסף וארד. אדלר-חומסקי ושמעוני-פינקלשטיין זכו במדליית ארד אחת לכל משרד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שישה אריות הוענקו עד כה למשרדי הפרסום הישראלים בפסטיבל קאן לפרסום. פרס האריה הוא היוקרתי ביותר בעולם הפרסום, בתחרות שבה משתתפים משרדי הפרסום הגדולים בעולם. משרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי מוביל השנה את הזכיות במדליות עם 4 אריות: אחד מהם כסף ושלוש ארד. אדלר-חומסקי ושמעוני פינקלשטיין זכו – כל אחד – במדליית ארד אחת.

הקטגוריה בה זכו המשרדים הישראלים היא "מדיה", שמחלקת פרסים לקמפיינים שעשו את השימוש הטוב ביותר במדיה. שלמור-אבנון-עמיחי זכה באריה כסף בתת הקטגוריה השימוש הטוב ביותר באינטרנט, עבור קמפיין קולגייט של שסטוביץ', שאיפשר לגולש למחוק טוקבקים תחת המסר "ניקיון מקצועי". בתת קטגוריה מוצרי צריכה שאינם מתכלים זכה קמפיין זה במדליית ארד.

שלמור-אבנון-עמיחי זכו במדליית ארד שנייה במספר יחד עם העמותה למלחמה באיידס בתת הקטגוריה רדיו, עם קמפיין "הספק": תשדיר רדיו שעלה בו זמנית בכל התחנות, שאמר: גם אם תחליף תחנה לא תוכל לברוח מהספק. תלך להיבדק.

המשרד זכה במדליית ארד שלישית ביחד עם פרטנר, לקמפיין אינטרנט לאורנג' טיים, לשימוש במצלמת רשת (כיבוי האור בחדר איפשר למסך באתר להיפתח). שלמור הגיע למקום השלישי בתואר "משרד השנה" בקטגוריה "השימוש הטוב ביותר במדיה".

עבור שלמור ו-YR אינטראקטיב זוהי שנה שנייה ברציפות של זכיות בפסטיבל קאן: בשנה שעברה זכה המשרד ב-5 אריות, אחד מהם אריה זהב עבור הקמפיין להדממת האינטרנט ביום השנה לחטופים.

שמעוני-פינקלשטיין זכה במדליית ארד בקטגוריית המדיה, בתת קטגוריה פרסום סביבתי עם קמפיין לריף האלמוגים, "בית קברות". בקמפיין הכניס המשרד מצבות לתוך המים, כדי להמחיש את מותם של האלמוגים מזיהום. לפני שנתיים זכה המשרד בשני אריות וזוהי השלישית שהוא לוקח איתו.

אדלר-חומסקי זכה במדליית ארד עם קמפיין למבצע 72 שעות מכירה של מותגי צ'מפיון מוטורס, בתת קטגוריה עיתונות. המשרד "קישקש" על ראש עמודי מכירת רכבי היוקרה בלוחות המודעות בעיתונים את המילים "לא לשכוח היום מכירה בצ'מפיון מוטורס". עבור אדלר-חומסקי זוהי מדליית אריה שנייה, לפני ארבע שנים זכה יחד עם פרוקטר & גמבל בגראנד פרי.

סה"כ הוגשו בקטגוריית המדיה 1860 עבודות מ-68 מדינות.
 

"ראוי שהעבודות שמקבלות פרסים יציגו גם תוצאות"

כעת נותרה עוד שתי קטגוריות בהן יש לישראל מועמדים לפרס: קטגוריית האינטרנט (Cyber), שהתוצאות אודותיה יוכרזו מחר. שם עלו לגמר שני קמפיינים: האחד של YR אינטראקטיב לפרטנר, והשני של מקאן אריקסון לסלקום. בקטגוריית העיצוב עלה לגמר קמפיין של שמעוני-פינקלשטיין ל-LG.

במסיבת העיתונאים להצגת הזוכים בקטגוריית המדיה אמר יו"ר חבר השופטים, ניק בראיין, שהוא גם מנכ"ל חברת מדיה ברנדס, שהיא חברת האחזקות של יוניברסל מקאן העולמית, כי "ראינו הרבה עבודות שהיו רעיונות מצויינים אבל לא הצליחו להציג תוצאות, ולכן פסלנו אותם. בשנה כלכלית כזו, ראוי שהעבודות שמקבלות פרסים יציגו גם תוצאות".

במקרה או שלא במקרה, השופט הישראלי היחיד השנה בתחרות, יוסי לובטון, מנכ"ל משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי, שולב בחבר השופטים של קטגוריית המדיה, ממנה יצאו מירב האריות למשלחת הישראלית השנה. לובטון היה אחד מבין 28 שופטים מכל העולם, כולם מנכ"לי משרדי פרסום, או מנכ"לים של סוכנויות פרסום בינלאומיות. לובטון שהה בשלושת ימי הפסטיבל הראשונים בחדר סגור בכל יום בין השעות 9 בבוקר ועד 22 בלילה, בתוך תהליך שיפוט, כמו גם מחשש מהתוצאות יודלפו. "באופן שאולי יפתיע את התעשייה בארץ, לא הייתה פוליטיקה בשיפוט. ההצבעות של השופטים היו אישיות לא היה שום ניסיון לתאם הצבעות ברמת סוכנות בינלאומית", מספר לובטון בראיון ל-TheMarker ערב פרסום התוצאות בקטגוריה בה שפט.

"שיטת השיפוט נותנת הרבה חופש לשופטים, סומכת על שיקול דעתם ומאפשרת תוך כדי התהליך לשנות את התוצאות, לערער ולהעמיד עבודות להצבעה חוזרת", מספר לובטון.

בקרב השופטים בילה לובטון לא מעט זמן עם שופט ממלזיה, מנכ"ל משרד פרסום מקומי גדול. "השופט ממלזיה, מדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראלי - היה בין אלו שתרמו לכך שהעבודות הישראליות נבחרו".
 
 

דיברתם פוליטיקה?

"דיברנו על המיתון בעולם הפרסום ועל הקמפיינים שמופיעים בפסטיבל. זה לא גלש לפוליטיקה. בקטגוריית 'השימוש הטוב ביותר במדיה' מרגישים את המיתון העולמי הרבה יותר חזק. רוב האנשים שהיו בוועדת השיפוט הם מנכ"לים של חברות רכש מדיה גדולות בעולם, שלמדו על בשרם את הלחץ של המפרסמים להציג תוצאות וזה השפיע על השיפוט. הרבה עבודות שהיו טובות ברמה הקריאטיבית נפסלו על הסף כי הם לא סיפקו נתונים על ההצלחה המעשית של הקמפיין". האם אתה כשופט ישראלי יכולת להצביע לקמפיינים הישראלים?

"בוודאי. והצבעתי בעד כולם, בפסטיבל כזה יש גאווה לאומית. לצערי העבודה 'בית קברות לאלמוגים' של שמעוני-פינקלשטיין הייתה קרובה מאד למדליית כסף אבל בסוף היה חסר לה כמה נקודות בודדות והיא נותרה במדליית זהב".
 
הייתה קרובה מאד למדליית כסף אבל הסתפקה בארד. 'בית קברות לאלמוגים'
 הייתה קרובה מאד למדליית כסף אבל הסתפקה בארד. 'בית קברות לאלמוגים'    צילום: שמעוני פינקלשטיין 
 

כיצד מתבצע השיפוט בפסטיבל?

"28 שופטים ממדינות שונות מתכנסים ומחליטים איזה קמפיינים מתוך האלפים שהוגשו יעלו לרשימת השורטליסט, הרשימה שקובעת מי יתמודד על פרסים. לאחר שנבנתה הרשימה ממנה ייבחרו הזוכים, צופים השופטים בכל אחת מ-212 העבודות שעלו לגמר ומתדיינים בינהם על איכותם, רמת הקריאייטיב ומחליטים על הציונים של העבודות. בשלב הסופי מצביעים השופטים בהרמת יד האם מגיע לקמפיין מדליית זהב, כסף או ארד".
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by