בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
יורם גליצ` 
קנסו קנסו 
 
 ``ל-100, צאי מההלם אחרי שתכניסי לעצמך כאפה. תודה``. גליצ`    צילום: אילוסטרציה    
יורם גליצ` |
 
יורם גליצ`

גליצ' החליט לשים בצד את הכתיבה לעיתון ולהפנות משאבים לתחום עם עתיד - כתיבת טוקבקים בתשלום. אם זו לא שירה אז מה כן? סיפור אמיתי של אחד שיודע

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קראתי השבוע את כתבת התחקיר המרתקת על הטוקבקיסטים בשכר ששכרה חברת החשמל. כמה דברים הכו בי בבת אחת. בהתחלה הופתעתי לראות שיש מי שכותב ברצינות טוקבקים בארץ. הדבר השני והמפתיע יותר, הוא שמישהו באמת לוקח ברצינות את מה שאנשים כותבים בטוקבקים. אבל הזעזוע הגדול באמת הגיע כשהבנתי שאפשר להרוויח כסף מטוקבקים. 'גוב-קרטין', איפה הייתם כל חיי?

כל הזמן הזה הייתי בטוח שטוקבקים הם מכשיר לשחרור אגרסיות, לביטוי עצמי חסר גבולות, אקט של שעמום ובטלה והנה לא רק שחלק מהטוקבקים נעשים במחשבה תחילה, הם עוד עושים מזה כסף.
 
 היו שם כמה יצירות פאר אמיתיות בניהן "איזה רגל יא וארדי", פואמה שכתבתי על ידיעה שעסקה בבואה של מדונה, "דודו השמנת, מה עם קיצור קיבה?" על ידיעה שעסקה בדודו טופז וגם תגובות מרגשות על טוקבקים של אחרים (והרי לכם קונספט חדש של פרסום גרילה): "ל-100, צאי מההלם אחרי שתכניסי לעצמך כאפה. תודה", אם זו לא שירה אז מה כן? 
בלי להסס בכלל, הרמתי טלפון לחברת 'גוב קרטין' והצעתי את שירותי.

"אני רוצה להציע את עצמי לעבודה", אמרתי למזכירה החביבה שענתה לטלפון.

"לאיזה תפקיד", שאלה.

"כתב טוקבקים", עניתי, שתיקה נשמעה אז שלפתי את הקלף שעובד תמיד, "בפרילאנס".

היא חשבה כמה שניות, "אנחנו לא מחפשים עובדים".

"אבל אני מאוד מוכשר בכתיבת טוקבקים", חזרתי וטענתי בעקשנות. אף אחד לא ייקח לי את המשרה הזאת.

"איך קוראים לך", שאלה

"יורם", אמרתי.

"יורם, אתה יכול לשלוח פקס", הודיעה.
 
 
רבע שעה לאחר מכן, ופקס נשלח היישר מביתי אל משרד פרסום הגרילה. במכתב הצגתי אחר כבוד כמה מדוגמאות הטוקבקים הבולטים והמושקעים ביותר שכתבתי בשנים האחרונות. היו שם כמה יצירות פאר אמיתיות בניהן "איזה רגל יא וארדי", פואמה שכתבתי על ידיעה שעסקה בבואה של מדונה, "דודו השמנת, מה עם קיצור קיבה?" על ידיעה שעסקה בדודו טופז, וגם כמה תגובות מרגשות על טוקבקים של אחרים (הרי לכם קונספט חדש של פרסום גרילה): "ל-100, צאי מההלם אחרי שתכניסי לעצמך כאפה. תודה". אם זה לא שירה אז מה כן?

בין היתר פיזרתי גם כמה טוקבקים פוסט מודרניים בסגנון "בטח חצי מהטוקבקיסטים פה עובדים בשכר", "ל-57, תחזרי לקיוביקל בגוב-קרטין", ו"זהו טוקבק גרילה, עשיתי עליו חצי שקל ושימותו הקנאים!!!".

מה שהכי מדהים בכל סיפור הטוקבקים הוא שדווקא חברת חשמל היא זאת ששכרה את השרות המהפכני. מי שעשתה קריירה מלקפוא על השמרים הפכה בין רגע לגוף הציבורי המתקדם ביותר בארץ. חמשת אלפים שקל בחודש וכתבה ב-"7 ימים", ופתאום חברת חשמל הופכת מגוף ציבורי שעושה מיליארדים לחבורה של גאוני שיווק עם חשיבה אסטרטגית. אולי זה בעצם היה הקמפיין של 'גוב-קרטין', להפוך את חברת חשמל למשהו יותר עכשווי, משהו שיסית את תשומת הלב מעבירות איכות הסביבה ותחנות הכוח הפחמיות. אולי אני אכתוב על זה טוקבק.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by