בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פרסום ושיווק 
הכדור כבר לא אצל דודו 
 
 טעות ראשונה: למהר ולהודיע שהוא מוכן ללכת למכונת אמת. אוריירו וטופז מימים לא נשכחים    צילום: אביב חופי - דודו טופז, רויטרס - נטליה אוריירו    
פרסום ושיווק |
 
אילון זרמון

השמועות העקשניות שהחלו בלחש לפני כשבוע רק בקרב הברנז'ה, הפכו בימים האחרונים לרעם מתגלגל. דודו טופז אולי לא עשה דבר, אבל עלה על כל המוקשים האפשריים בדרך למחשבה הרווחת שהדבר אפשרי. זרמון הולך לאט ובזהירות, כמו צב

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דודו טופז היה המותג הישראלי הקלאסי. אשכנזי וצ'חצ'ח, עשיר ועממי, משכיל ושטותניק. אבל פני הבייבי פייס האהובים שלו לא הצליחו לחפות על שיניו הנשכניות שלא חששו להתנפל על נטליה אוריירו בשידור חי, ועל ראיונותיו ורעיונותיו הבוטים שהופצו מעל כל במה אפשרית.

דמותו, שככל שהתבגרה כך התכערה בקרב הציבור הישראלי. בדיחותיו כבר לא הצחיקו וחינניותו התפוגגה. המכות שהפליא במבקר הטלויזיה שלא אהב אותו, או קנטרנותו מול ערוץ 2, וכמובן סכסוכו המתוקשר מול אבי ניר שלא רצה אותו, היו רק המסמרים האחרונים בארון הקבורה התדמיתי שלו. ארון בו שמועה זדונית עשויה להתלבש עליו מספיק טוב. ארון בו למישהו יש אינטרס להפיץ עליו שמועה. ארון בו שמועה כזו מקבלת חיוכים של סיפוק אצל כל כך הרבה גורמים.

עצוב לראות את טופז, מלך ישראל היהיר, מתחנן על נפשו ומתבכיין. והישראלים לא אוהבים בכיינים.

יש לו, לדודו, כריזמה ששמורה ליחידי סגולה. אף אחד לא הצליח עדיין לשחזר את שיאי הרייטינג שלו, את עקביותו ואת אורך הזמן שהוא נשאר בצמרת. אבל אויר הפסגות הדליל, אותו הוא נשם זמן רב, לא עשה לו טוב. לרגעים נדמה היה בתקשורת שדודו באמת חושב שהוא בן אנוש יוצא דופן, שכל דבר אותו יעשה יצליח באופן גאוני, ושאין לאף אחד שום זכויות על ההצלחה מלבדו. לא לערוץ 2, לא לכותבים שלו, לא לבמאים, לא לעורכים, לא למוזיקאים וכו'.

וכך, ביהירותו הגדולה ובהתנהלות שאינה מודעת, הוא צבר לו אויבים מבית ומחוץ ונפילתו הסופית הייתה עניין של זמן. ודודו כמו דודו, נפל לבד והתרסק לבד, ואף אחד לא בא לעזור. כי הישראלים לא אוהבים יהירים.
 
 דמותו, שככל שהתבגרה כך התכערה בקרב הציבור הישראלי. בדיחותיו כבר לא הצחיקו וחינניותו התפוגגה. המכות שהפליא במבקר הטלויזיה שלא אהב אותו, או קנטרנותו מול ערוץ 2, וכמובן סכסוכו המתוקשר מול אבי ניר שלא רצה אותו, היו רק המסמרים האחרונים בארון הקבורה התדמיתי שלו 
עכשיו מרחפת מעליו השמועה שהוא העומד מאחורי האלימות הפחדנית נגד בכירי ענף הטלוויזיה. שמועות עקשניות שהחלו בלחש לפני כשבוע, בעיקר בקרב הברנז'ה, הפכו אתמול לרעם שהתגלגל לפתחו של כל אזרח. השמועה, שהתקבלה בתחילה בתדהמה, הפכה להגיונית, לא מבלי שטופז עצמו תרם לעניין, שוב, בהתנהלותו הכושלת.

דודו החליט להגיב. הוא ניסה לעשות זאת באופן כל כך רציני ולא נונשלנטי, וגרם לחשדות נגדו רק להתחדד יותר ויותר. בהמשך הוא מיהר לגייס עורך דין מפורסם וקשוח שידוע בהוצאת מים מסלעים קשים במיוחד ובזיכויים בלתי אפשריים של נאשמים מוחלטים. טעות מספר 2 בהבנת חשיבותה של תדמית מהי.

הוא מיהר להודיע שהוא מוכן ללכת למכונת אמת, אמירה שרק חשודים אמיתיים נוטים לומר, הוא הופיע בכל ערוץ אפשרי ואף ציין שהוא ואבי ניר מתחבקים כשהם נפגשים, אמירה שמזכירה הומופובים שאוהבים לציין את חבריהם ההומואים. קולו היה מהוסס, סדוק ואפולוגטי.

בנוסף היה ברור שהוא נסער אבל לא כועס, תוקף אך לא פחות מתגונן, ובעיקר היה גלוי לעין שהוא עצוב. אולי מהמצב שאליו הגיע, אולי מהלכלוכים הבלתי פוסקים נגדו, ואולי מהסיבה שאין עשן בלי אש.

דווקא העצב שלו היה הדבר הטוב היחיד שעשה דודו בתגובה התקשורתית שלו. כי הישראלים כן אוהבים אנשים עצובים, שמדברים בכנות, בעיקר על נפילתם הכואבת.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by