בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
יורם גליצ` 
דורותי ואיש הפח 
 
 יהיה בסגירה העתידית גם משהו מאוורר לסצנת העיתונות. דורון גלעזר ורותי יובל    צילום: אילוסטרציה, בוצ`צ`ו    
יורם גליצ` |
 
יורם גליצ`

צר לי על הדיירים החדשים ממעריב שיצטרפו למעגל המחפשים. אבל השחרור מהפחד הזה, מהסגירה של הספינה שעלתה על שרטון, יכולה לעשות גם טוב. יורם גליצ' סופד לדורותי וממהר להספיד גם את מעריב

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 אם לא היו אלף המובטלים עתידים להגיע עוד זמן קצר למפתן מובטלותי, הייתי קורא כבר מזמן לסגור את העיתון על מקומוניו ומוספיו, הוא איבד את הרלוונטיות שלו כבר בימי דנקנר, ועכשיו שהמהלך מלא התקווה של דורותי נכשל, הוא ביצע את קריאת המוות האחרונה 
בעולם התקשורת אין שבעה ימים לניחום מובטלים, ברגע הישמע השם יש לפעול מהר ככול האפשר, לשייך תפקיד לבעל כוח, להרים טלפונים, להחליף את המיועד לפני שגליצ' זריז ממך יגיע למטרה.

קשה לחשוב על פיטורין שיסבו דאגה כלשהיא למובטל, שהרי כל עזיבה לטובה, חוץ מכמובן הפיטורים האחרונים של עורכי מעריב דורותי (דורון גלעזר ורותי יובל-הקרדיט לולווט). כאן זה כבר שונה. לא בגלל שגליצ' כמוני לא רוצה את המשרה או לא חושב שהוא יכול לקבל את עריכת העיתון לידיו (אם הדיבורים על בן דרור ימיני כאופציה לעורך נכונים, אז גם אני מסוגל לנהל את העיתון). מה שמטריד אותי באמת הם כל המפוטרים החדשים שעומדים להגיע ולדחוק את מובטלותי לשוליים. מי יודע מה יהיה, בסוף עוד יציעו לשי להב להיות גליצ'.
 
 
לא מזמן חזיתי בגסיסתו של הבית בקרליבך בגוף ראשון. נאלצתי להחליף איזה צ'ק שנכתב ליורם גליק בעבור עבודה שעשיתי (הם תמיד מפספסים את השם משפחה). מצאתי שומר בחנייה שנלחם על התשלום, במבוך המסדרונות עמד ריח של גוויה, אנשי הכספים היו מיוזעים והעט שרשם את הצ'ק עשה קולות חריקה מרוב חרדה (לא בגלל הסכום חלילה).

זה היה כמו להיכנס לביתו של ימיני אחרי ההתנתקות. אם לא היו אלף המובטלים עתידים להגיע עוד זמן קצר למפתן מובטלותי, הייתי קורא כבר מזמן לסגור את העיתון על מקומוניו ומוספיו, הוא איבד את הרלוונטיות שלו כבר בימי דנקנר, ועכשיו שהמהלך מלא התקווה של דורותי נכשל, הוא ביצע את קריאת המוות האחרונה.
 
 
ההודעה הגיעה אלי במייל מחבר במעריב, קראתי את המילים, אבל בעצם ראיתי אסדת קידוח מלאה חורים וקפטן כבד משקל עומד על סיפונה. ראיתי אותה שוקעת עמוק על אלף נוסעיה בשלולית הקטנה והמבזה שלי, שלולית העיתונאים המובטלים. היא עומדת לעלות על גדותיה השלולית הזאת ואני בחיים לא אצליח למצוא עבודה.

מעריב עומד להסגר, זה ברור לי. צר לי על כל אותם הדיירים החדשים כי אני יודע מה הם הולכים לעבור וזה לא עומד להיות קל. אבל יהיה בסגירה העתידית של מעריב גם משהו מאוורר לסצנת העיתונות הישראלית. שחרור מהפחד הזה, מהסגירה של הספינה שעלתה על שרטון אי שם במילניום ועכשיו צופרת בפעם האחרונה. אבל מי יודע, אולי אני טועה ומעריב ישתקם, ינצח את ידיעות, יהיה יותר מעניין, יותר אקטואלי, יותר צבעוני, ימחק את החובות, יעלה בדירוג האשראי, אולי אני אפילו אמצא שם עבודה.

אשר לגלעזר ויובל, להם אין מה לדאוג. הם כבר תפרו לעצמם מזמן את הג'ובים החדשים ב"עובדה" וערוץ 8 בהתאמה.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by