בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מתמנגלים 
סרט אינדי  
 
 ``העיתונאי הצעיר המצוי היה מיישר קו, ולוחץ על כפתור השאפל השפל באייפוד``. צ`יקי ארד    צילום: רועי (צ`יקי) ארד    
מתמנגלים |
 
רועי (צ`יקי) ארד

האדם העצמאי כותב את אשר על ליבו או עורך את מה שהוא חושב שהוא טוב ושהיה מעניין אותו לקרוא, אבל עצמאות היא דבר שלא ניתן ללמוד, אלא להפך: עדיף לא ללמוד מאיש איך להיות עצמאי. צ'יקי ארד אוטודידקט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 אומרים שהאדם העצמאי אמיץ ובעל תכונות נעלות. אבל אין שום אומץ בלעמוד על שלך. אתה פשוט צריך לא לזוז כמעט, ואתה שם. השאלה היא מה גורם לעיתונאי, שגדל על סימפסונס, ונאמר התלהב מהגימור של "ואלס עם באשיר", לתמוך בגחמה מטומטמת של אידיוטים כאולמרט או ברק? 
ביקשו ממני לשרבט כמה מילים על עצמאות בהקשר עיתונאי. חשבתי לכתוב על "פירמה", שהפך איכשהו למוסף הכי פרוע וחברתי בעיתונות של השנים האחרונות ושבו כתבו כמעט רק משוררים וקולנוענים צעירים ושפעל דוקא בתוך גלובס. יכולתי לכתוב על כתב העת מעין, על הכתיבה שלי בעיתונות או בבלוג, אולי על סגנון הלבוש שלי, שאינו שונה בהרבה מהכתיבה שלי למעשה.

אבל זה מיותר להטיף איך להיות עצמאי, כי האדם העצמאי לא צריך להקשיב לאף אחד. עצמאות זה דבר שלא ניתן ללמוד, אלא להפך: עדיף לא ללמוד מאיש איך להיות עצמאי. אם נאמר אציין שהעצמאות שלי מתבטאת בכך שאני לובש כובע סגול, בוודאי שהאדם שילבש כובע סגול לאחר שיקרא על כך ב-nana10 יהיה לא-עצמאי, אלא חקיין עלוב שנסחף בספין של כובעים סגולים. הדבר דומה למדריכים ליצירתיות שנמכרים בסטימצקי ליד הדלפק, שמי שירכוש אותם נועד לכשלון מוחלט ביצירתיות.

עצמאות היא דבר טבעי, היא הנתון הבסיסי והלא מעניין: האדם העצמאי כותב את אשר על ליבו או עורך את מה שהוא חושב שהוא טוב ושהיה מעניין אותו לקרוא. יותר מעניין מעצמאות, הוא הדחף שמניע המוני עיתונאים ועורכים לפעול במצב של חוסר-עצמאות. אנסח זאת אחרת: איך הופכת מסה של אנשים צעירים, שמרגישים שהם חלק מעולם אינדיבידואלי, מה שנקרא נערי עידן האיי-פוד, לעדר או לקורבנות של איזה קונצנזוס מופרך?
 
 
קל לראות זאת במלחמת לבנון השניה. הנתונים הם כאלה: ישראל פתחה מלחמה מטופשת שבה מתו כמה מאות, הרגו מעל אלף, חצי מדינה שותקה וחצי מדינה אחרת הוחרבה והכול כדי להחזיר שתי גופות מרוטשות בארונות יפים. זו לא רק מלחמה מרושעת או אכזרית, אלא גם מטופשת. כמה פוליטיקאים שרצו להתנסות ביריות פתחו במלחמה, וכל העיתונות הישראלית התיישרה, כולל אנשים שנחשבים לכאורה עצמאיים בדעתם, והתלהבו מהפיצוצים, ואפשר לקרוא על כך בכתבה שהתפרסמה בפירמה ואחר כך ב-nana10. אחרי שהתגלה כמה המלחמה הזו הייתה מטופשת, אותם עיתונאים שתמכו בה ירדו על עמיר פרץ ואהוד אולמרט, והציגה אותם כמגוחכים, ובצדק. אבל כשמלחמה זהה לחלוטין נפתחה – שוב הם תמכו בה כגוש אחד. כמו שהם אוכלים את הלוקש כאילו אחמדינג'ד רוצה להשמיד אותנו כמו היטלר.

אומרים שהאדם העצמאי אמיץ ובעל תכונות נעלות. אבל אין שום אומץ בלעמוד על שלך. אתה פשוט צריך לא לזוז כמעט, ואתה שם. השאלה היא מה גורם לעיתונאי, שגדל על סימפסונס, ונאמר התלהב מהגימור של "ואלס עם באשיר", לתמוך בגחמה מטומטמת של אידיוטים כאולמרט או ברק? מילא היו כופים עליהם, אבל זו מדינה דמוקרטית, לא מפטרים יהודים אשכנזים על הבעת דעה פה.

בישראל יש תקשורת טובה, אבל בזמן מלחמה נראה שהעיתונאים לא מדברים מגרונם. השאלה, איך העיתונות הישראלית, אני מדבר על הכותבים הצעירים, היתה נוהגת אם למשל בזמן המלחמה הבאה היו מתחילים לבנות כאן מבני לבנים עם ארובות, היו נעלמים ערבים, או נגיד עדה מסוימת, או מקצוע מסוים (אפשר להמליץ על מנהלי שיווק?) - ודובר צה"ל היה מכחיש? אני חושב שהעיתונאי הצעיר המצוי היה מיישר קו, ולוחץ על כפתור השאפל השפל באייפוד.

* צ'יקי ארד הוא עורך "מעין" - כתב עת לשירה, ספרות, קולנוע ואמנות, ולשעבר עורך משותף במוסף "פירמה" של גלובס.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by