בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
זרמונים והאש 
חכמים על ערבים 
 
 הריעו וטפחו לעצמם על השכם, בלי סיבה ממש טובה. הדיפלומטים הישראלים    צילום: אילוסטרציה, שער ``מעריב`` 21.04.09    
זרמונים והאש |
 
אילון זרמון

רבים בישראל שיבחו היום את ניצחון הדיפלומטיה וטפחו לעצמם על השכם. אבל מדובר בפיתרון קל מידי. ישראל לא ניצחה בזכות אלא בחסדו של פרזנטור חשוך ומכוער שמדבר בשפה לא ברורה - אחמדינג'אד. דווקא ביום השואה כדאי שנלמד להפסיק להתגונן ונתחיל לתקוף. הסברתית. זרמון מציע תקומה דיפלומטית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 צהלת נציגי ישראל חושפת את עליבות הדיפלומטיה הישראלית. שהרי, אם מול אדם כזה לא נצליח, אז מול מי כן? מה היה קורה אם אדם קצת רהוט יותר, מערבי יותר, גבוה יותר, ועדיין שונא ישראל גדול, היה עולה לנאום? 
במהלך נאומו של נשיא אירן אחמדינג'אד בועידת האו"ם קמו נציגי מדינות אירופה ונטשו את האולם. מיד אחרי, בישראל קמו רבים ושיבחו את ניצחון הדיפלומטיה, הריעו וטפחו לעצמם על השכם. אבל, לצערנו, ישראל לא ניצחה בזכות אלא בחסדו של אדם חשוך וטיפש. נשיא אירן הוא אדם אטום, שאינו קשוב לרחשי הציבור, לא בארצו וגם לא בעולם כולו. מבחינתו, נשיאות היא שלטון כוחני, דיקטטורי, שאינו נתון למרותו של איש למעט דירקטוריון של כוהני דת חשוכים כמותו.

צהלת נציגי ישראל חושפת את עליבות הדיפלומטיה הישראלית. שהרי, אם מול אדם כזה לא נצליח, אז מול מי כן? מה היה קורה אם אדם קצת רהוט יותר, מערבי יותר, גבוה יותר, ועדיין שונא ישראל גדול, היה עולה לנאום? מה היה קורה אם מנהיג מדינה שלא סוקלת נשים נואפות, כורתת ידי גנבים, ושולטת בכוח צבאי ודתי, היה עולה ומצהיר שהציונות מדכאת את העם הפלסטיני? מה, חסרים אנשים כאלה? האם אז היו קמות מדינות אירופה ונוטשות את האולם? התשובה קרוב לודאי, היא לא.

בתקופה האחרונה אנו עדים למתקפה חסרת תקדים על מדינת ישראל. ההתקפות הללו נוטפות שנאה ואנטישמיות, הרבה מעבר לביקורת פוליטית לגיטימית. בתקופת הלחימה בדרום, בעוד אלפי קסאמים נחתו על ראשם של אזרחי ישראל, הצליחו עמים חשוכים להביס את ישראל בזירה התקשורתית בנקל. עמים אלימים, שונאי נשים, מתעבי הדמוקרטיה וזכויות אדם, הצליחו להציג את ישראל, המדינה היחידה במזרח התיכון כולו, שחרטה על דגלה קודים תרבותיים מערביים, באור נלעג, תימהוני ומרושע.
 
גאים בעמידה מול טיעונים לא מלוטשים וקלים לביטול. דיפלומטים נוטשים
 גאים בעמידה מול טיעונים לא מלוטשים וקלים לביטול. דיפלומטים נוטשים 
 צילום: רויטרס 
 
הראייה, לפחות ברמה האישית, היא שבכל מקום אליו הגעתי, אפילו במרכז אמריקה הרחוק, דיברו איתי על עד כמה מרושעים אנחנו. להפתעתי לא היה קשה במיוחד לנגח את הטיעונים. הם היו בסיסיים, לא מלוטשים וקלים לביטול. אבל באותה מידה הטיעונים היו גם קלים לעיכול. וזאת על רגל אחת התורה של התקשורת הערבית והפרימיטיבית.

התעמולה הערבית היא בסיסית, עתירה בתמונות גראפיות צבעוניות, ילדים קרועי עיניים ואיברים, אמהות בוכיות ואבות קשוחים שנשברו מול המצלמה. עוני וחרפת רעב גם הם מצטלמים יפה ומעוררי חמלה מערבית מוסרנית, ותמונות של כריעה עם פנים קוראות לאלוהים תמיד ייפלו על אוזניים דתיות קשובות. הטקסטים יהיו פשוטים, בסיסמאות נטולות הסבר ועתירות תיאורי מצב, סיפוריים ולא פסיכולוגיים, בכותרות גדולות וצעקניות.

בעגה מקצועית אפשר לקרוא לזה קמפיין מכירתי ולא קמפיין תדמיתי. קמפיין כזה מניב תוצאות לטווח הקצר, בלי לחשוב על הטווח הארוך, ועדיין תוצאות אלו מניבות רווחים דרמטיים שיכולים להספיק לשנה שלמה. מול שיטה כזאת קל וחובה להגיב. ללא היסוס ובלי להשהות דבר, יש לענות מיד בכל הכוח ובפשטות.
 
 
 
אסור להסס ואסור להתנצל. התנצלות והיסוס הן אסטרטגיות הגנתיות שמשחקות במגרש של היריב. הוא השולט ואנחנו המתגוננים. וזה מטופש לגמרי בהתחשב בגיבנת הענקית שהיריב הזה נושא על גבו. כמו נשיא אירן, כך שאר מדינות ערב המשמיצות, בזות לזכויות אדם, משפילות נשים, רוצחות בדם קר פושעים קלים, רודפות בפנאטיות סופרים ואנשי רוח, ושולטות בכוח אלים וטרוריסטי בעמם האומלל והנדכא. מספיק לקחת נושא אחד משלל הנושאים העצובים והאיומים הללו ולהבליט אותו בפשטות, בתמונות גראפיות נוטפות אימה, ולחזור שוב ושוב על אותו המסר עד שהעולם יפנים ועד שהיריב יגיב וינסה להצדיק. וברגע שנגיע למצב הזה נדע שהמשחק עבר לשליטתנו ונוכל לשנות את תפיסת הקהילה הבינלאומית המעוותת.

ועידת האו"ם הנוכחית הוכיחה שזה אפשרי אבל היא היתה כאמור פיתרון קל. קל מידי. במקרה דנן עמדו לזכותנו פרזנטור חשוך ומכוער שמדבר בשפה לא ברורה- אחמדינג'אד, נושא מובהק- גזענות והכחשת השואה, אירוע מרכזי בינלאומי שריכז אליו את התקשורת העולמית, ובעלת ברית אחת. ואם נביט נכוחה נגלה שלא חסרים פרזנטורים חשוכים בקרב אויבנו, ולא חסרים נושאים חשוכים, ולא חסרים אירועים בינלאומיים מרכזיים. צריך פשוט ליזום, להציג בפשטות ובתמונות את גיבנת היריב ולהפסיק עם האפולוגטיות היהודית הטיפוסית. בה בעת עלינו לשמור על מדינתנו נקייה, מוסרית, מערבית, ולציית לחוקים ולדרישות הבינלאומיות. כל הזמן.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by