בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תעשייה 
שלח לחמך 
 
 ``זה מה שהצופה רוצה לקבל ביום שישי, ואתה משחק עם זה``. שלח    צילום: ערוץ 10    
תעשייה |
 
אופיר בר-זהר וענת ג`ורג`י, Themarker

על הרייטינג: "כלי התקשורת חושבים שאם הם לא יקלעו לטעם הקהל, הם לא ישרדו". על ערוץ 10: "נכון להיום, יתקיים ערוץ 10 הספציפי הזה או שלא יהיה ערוץ 10 בכלל". על המשכורת: "כיום אני מרוויח מצוין, אבל מאוד חשוב שאני ארוויח יותר". עפר שלח בראיון מיוחד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתחילת ינואר 2009, ימים אחדים לאחר פתיחת מבצע "עופרת יצוקה", כשצה"ל התמקד בלחימה אווירית, ההפצצות היו מדויקות, הציבור היה נלהב והתקשורת מגויסת - התריע העיתונאי עפר שלח נגד הצימאון לדמו של האויב והזהיר מפני היגררות מיותרת של המבצע.

"גם אם נתעלם מהבעיה המוסרית, ורוב הישראלים מתעלמים, יש משהו חסר פרופורציות ומסוכן בהתלהבות ממבצעים כמו הפצצת המסדר של השוטרים העזתים, או מהפגיעות החוזרות ונשנות בסמלי ממשל ריקים מאדם", כתב שלח בטור שפירסם באתר nrg ארבעה ימים לאחר תחילת המבצע. בימים הבאים המשיך שלח להזהיר בטוריו מפני שידור חוזר של מלחמת לבנון השנייה בגרסה דרומית ומפני התקדמות ללא אסטרטגיה מסודרת. בסיומה של המלחמה אף כתב: "רק מי שעוקב אחר הרשתות הזרות או נוסע לחו"ל לכמה ימים, קולט את עוצמתן של התמונות מעזה. את המחיר של הנזק התדמיתי הזה ישלמו ישראלים במשך זמן רב. אבל בישראל של אהוד אולמרט ושל צה"ל אחרי לבנון, זה כבר אינו שיקול".
 
 אני מעריך שהשוק יצטמצם. מעריך בצער, גם בגלל סיכויי התעסוקה שלי וגם בתור אזרח. העיתונות גורמת לי את הסיפוק הכי טהור. זה משהו שאני עושה מההתחלה עד הסוף. ברור לי שההשפעה שיש לי כיום כעיתונאי בעיתונות המודפסת אינה גדולה 
כשאני חוזר וקורא מה שכתבתי ואמרתי מהיום הראשון עד היום האחרון של המלחמה, אני מרגיש שלם לחלוטין", אומר שלח בראיון ל-Markerweek חודשיים וחצי לאחר סיום המבצע. "מהיום השלישי או הרביעי תיארתי מצב שבו שר הביטחון אהוד ברק רוצה שהמבצע ייפסק. לאזרחי ישראל זה עבר מעל הראש. לדעתי זה אומר שהוא בכלל לא היה שר ביטחון. על הצימאון לדם התחלתי לכתוב כשבוע לאחר תחילת המבצע, כי אז התחלתי להרגיש אותו".

בגלל העלייה במספר ההרוגים בצד הפלסטיני?

"אין לי בעיה עם מספר ההרוגים. העניין הוא לא מספרי. החל בימים השני והשלישי השימוש בכוח היה בעיני לא יעיל, ושימוש לא יעיל הוא לא מוסרי. צה"ל התריע בציבור מפני דיוויזיות של חמאס, אבל חמאס עשה מה שכל ארגון גרילה עושה ופשוט הניח את נשקו. המנהיג הסיני מאו טסה טונג, שהיה אחד מלוחמי הגרילה הבולטים בהיסטוריה, כתב בספרו ?ברח מהחזק והכה את החלש'. כל מי שהקדיש לזה חמש דקות היה יודע את זה. מהיום השני או השלישי המבצע למעשה נגמר".

התנגדת למבצע?

"חשבתי שישראל היתה צריכה להגיב על ירי הקסאמים המוגבר, וחשבתי שמטעמים מעשיים התגובה הזאת צריכה להיות מוגבלת ליומיים-שלושה, ואחר כך צריך להפסיק אותה. הלחימה התחילה בשבת וביום ראשון כבר כתבתי שצריך לחתור לסיום המבצע".

רוב אמצעי התקשורת היו מגויסים כמעט לגמרי, ושימשו לא פעם צינור של דובר צה"ל.

"הבעיה בסיקור מבצע צבאי - כשרצועת עזה סגורה, הציבור אחוז זעם וחרדה ואתה כעיתונאי יודע את זה - הוא שהסיקור שלך לא מלא. אתה תלוי מאוד במקורות המידע גם אם אתה לא עבד שלהם, כי אתה מקבל את החומר מהם".

הצורך לרצות את ההמונים עולה יותר מפעם אחת במהלך הראיון. שלח, פרשן פוליטי ושדרן ספורט ותיק ששוחה בביצת התקשורת המקומית מעט יותר מ-20 שנה, מעריך שהדרך שבה סוקר המבצע בעזה מעידה במשהו על מצבה המורכב של התקשורת הישראלית במיוחד בימים אלה.

"יש מצב עולמי שמשפיע עלינו ויש דפוסי צריכה ישראליים שמקצינים אותו", הוא אומר. "מצד אחד כל אחד פה הוא איזה אינדיווידואל נפלא, ומצד שני כולם רוצים וצורכים את אותו הדבר. במצב כזה, בשילוב עם המשבר הכלכלי, הכוח המניע את התקשורת הוא הפאניקה ההישרדותית".

איך זה בא לידי ביטוי?

"כלי התקשורת חושבים שאם הם לא יקלעו היטב לטעמו של הקהל, הם פשוט לא ישרדו. בפער שבין מה שהעם צריך לבין מה שהעם רוצה, התקשורת נוטה כיום לטובת מה שהעם רוצה. זה בא ממקום של חשש מאוד גדול - וגם מוצדק. בסופו של דבר זה לא מופרך, כי כל כלי התקשורת שפועלים כאן כיום עלולים להיסגר.

"גם החינמונים שהחלו לפעול כאן הם תוצר של מצוקה, כי אנשים לא מוכנים יותר לשלם. ההצהרה שלפיה אם אתה יכול לקרוא את זה באינטרנט בחינם, אתה לא מוכן לשלם עבור התוכן - היא הצהרה קשה מאוד. זה בא פחות לידי ביטוי בכתיבה של אנשים כמוני, כי אני לא חושב על האינטרסים של ?מעריב'".

ובכל זאת, "מעריב" וערוץ 10, שני גופים שבהם אתה מועסק, נמצאים בסכנת סגירה.

"מעל כל כלי התקשורת בישראל, למעט אולי ?ידיעות אחרונות', מרחפת סכנה קיומית כזו או אחרת. זה נכון לגבי גופי התקשורת המודפסת והתקשורת המשודרת, כל אחד מסיבותיו. זה משנה לכן כשאתן עובדות? גם לי זה לא משנה".

אתה מעריך ש"מעריב" ישרוד את המשבר?

"עופר נמרודי ובנק הפועלים מגלים נחישות מפתיעה, ואני מקווה שהם יעמדו בה. אני חושב ש'מעריב' חשוב לישראל".
 

"לא יהיה ערוץ 10 נוסף"

"מניח שהוא מרוויח יותר". שלח על דרוקר
 "מניח שהוא מרוויח יותר". שלח על דרוקר 
 צילום: רוני שיצר 
 
ערוץ 10 נאבק בימים אלה על קיומו. מעבר להפסדים בהיקף של 1.3 מיליארד שקל, שנוצרו במהלך שנות פעילותו, עומד כעת הערוץ בפני אפשרות של אי הארכת זיכיונו ויציאה למכרז חדש. זיכיונו של הערוץ עתיד לפוג בפברואר 2010 ועוד לא הוארך בשל חוב של כ-70 מיליון שקל שהוא היה אמור להשקיע בתוכניות מסוגה עלית - אך לא עשה זאת.

נראה כי מועצת הרשות השנייה ושר התקשורת היוצא אריאל אטיאס מעוניינים להאריך את הזיכיון - אך החוק קובע כי הערוץ חייב להביא ערבויות בנקאיות לכך שיחזיר את הסכום הזה, והוא מתקשה לעשות כן.

בחודשים האחרונים התגייסו רבים מכוכבי הערוץ, וביניהם שלח, למען הצלתו. הם הפגינו, התראיינו ואף פירסמו מאמרים בעיתונות. ההתגייסות סיפקה לערוץ את הרוח הגבית שלה היה זקוק, אך היא ספגה ביקורת על כך שעיתונאי ערוץ 10 לא היו מגלים כזו סלחנות אם היה מדובר בגוף אחר שלא עומד בחובותיו.

"אני מאוד אוהב את ערוץ 10", מסביר שלח, שמגיש עם רביב דרוקר את מגזין סוף השבוע "שישי". "נחלצתי למען הערוץ כי היתה הרגשה שהוא עלול להיסגר ומסיבות לא הגיוניות. אני מאמין שערוץ 10 חשוב לתחרות ולדמוקרטיה. שיהיה ברור: לא יהיה ערוץ 10 נוסף אם הערוץ הזה ייסגר.

"כטאלנטים, כאנשים יותר בולטים, יש לנו יותר כוח - גם כדי להגן על האנשים בערוץ 10 ששכרם וכמות האלטרנטיבות שלהם יותר קטנה משלנו. גם זה הניע אותי. לא פחדתי עלי ועל פרנסתי אלא על ערוץ 10. אני לא עובד רק בערוץ 10, ואני מניח שאסתדר גם במקרה שהוא ייסגר".

לא דובר על סגירה מוחלטת אלא על מכרז חדש בתנאים אחרים.

"תראו לי את האיש הבא שיהיה מוכן להפסיד מיליארד ורבע שקל בתוך פחות מעשור".

ואם יקלו את התנאים?

"במקרה כזה הבעלים היו עותרים לבג"ץ. בכל מקרה, לא נקטתי עמדה לטובת בעלי ההון אלא לטובת ערוץ 10".

האחד כרוך בשני.

"אני שוב אומר - זהותם של בעלי הערוץ משנית בעיני. אני חושב שנכון להיום, יתקיים ערוץ 10 הספציפי הזה או שלא יהיה ערוץ 10 בכלל".

עד כמה אתה מרגיש מחויב באופן כללי לבעלי המניות של הערוץ? מה תעשה, למשל, אם יגיע אליך חומר לתחקיר על יוסי מימן, אחד מבעלי המניות?

"זאת תהיה בעיה ונתמודד אתה. אני לא רוצה להיות צבוע - זה יהיה בעייתי, כמו שיש בעיה בתחקיר על אליעזר פישמן ב'גלובס' או על משפחת נמרודי ב'מעריב'. דבר אחד אני יכול להגיד - בחיי המקצועיים ראיתי מעט מאוד מעורבות של בעלי התקשורת בישראל וזה לא היה בערוץ 10 או ב'מעריב'. לבעלי המניות של ערוץ 10, רון לאודר ויוסי מימן, יש יחסים ענפים עם הממשל הישראלי, בין אם מטעמים אישיים או מתוך אינטרסים. 'שישי' לא היתה נחמדה לאף שלטון בשלוש שנות קיומה. לא שמענו מלה על מה שהם חושבים. מלה. גם כשרביב עשה תחקיר מאוד עוקצני על בנימין נתניהו. אבל באופן כללי אני לא יכול להגיד שאין בעיה, כי לא הייתי כתב משפטי או כלכלי. בכל מקרה, כשנתקלתי במעורבות היא נבעה הרבה יותר מהאינטרסים הסמויים".

אינטרסים סמויים?

"תראו, למימן יש עניין במשק הגז הישראלי. ברור שכל דבר שישודר בערוץ 10 בנושא הזה ייבחן בשבע עיניים ויצטרף אליו גילוי נאות - אז במקרה הזה אין כל בעיה. אבל במערכת היחסים הון-שלטון-תקשורת יש הרבה אינטרסים סמויים מהעין, ושם זה יכול להיות הרבה יותר מסוכן".

נראה שלגישתך התקשורת פחות חזקה ממה שהיא נראית.

"יש פער גדול מאוד בין מה שהטוקבקיסט רואה - גוף מונוליטי של אנשים נורא חזקים שיושבים על הגדר ומחליטים על גורל העולם, לבין התחושה של התקשורת עצמה - פאניקה הישרדותית שנובעת ממחסור במשאבים. ואני מדבר ממקום מאוד מפונק, כטאלנט שמרוויח הרבה כסף. מה יגיד העורך בדסק או הכתב?

"לחולשה הזאת יש השלכות רבות. היא מובילה למערכות יחסים בעייתיות. זה קורה כמעט בכל תחום. קחו לדוגמה כתבים צבאיים, תחום שבו הצבא שולט באינפורמציה. הם מסקרים תחום שלצופה יש יחס רגשי עמוק אליו וטינה כלפי מי שמסקר בדרך אחרת. הלחץ מביא לתוצאות מסוימות".

איזה פתרון אתה מציע?

"לא יודע. כשאהיה שר התקשורת, וכנראה שלא אהיה, אחשוב על זה. במחשבה שנייה, התאגדות של עיתונאים היא פתרון אפשרי, אם היינו מסוגלים להקים אגודת עיתונאים שתפעל כמו לשכת עורכי הדין. שיהיה בה, למשל, בית דין פנימי אתי. הרי אם יקראו לי היום לבית העיתונאים, אני לא אדע איפה הוא נמצא. מצד שני, זאת צריכה להיות אגודה חזקה שתאפשר לנו להילחם מלחמה עיתונאית אמיתית. כיום אנחנו לא נלחמים כי אנחנו חוששים שיעיפו אותנו, יביאו מישהו אחר במקומנו ודבר לא יקרה. לצערי, עיתונות היא לא מקצוע מי יודע מה מכובד להזדקן בו".

מה דעתך על הדרך שבה סיקרה העיתונות הכלכלית את המשבר בשווקים? הסיקור היה מוגזם? פרופורציונלי?

"המשבר הזה אמיתי לגמרי, והוא משול בעיני לנפילתה של דת גדולה. חברות המשכנתאות האמריקאיות פאני ופרדי באמת נפלו. אני לא חושב שמה שקרה התרחש כי התקשורת אמרה ככה או ככה".

שלח עסוק מאוד בימים אלה. הוא כותב טורי פרשנות ב"מעריב", משדר משחקי כדורסל בערוץ הספורט, מגיש עם דרוקר את "שישי", ונערך לעלייתה של תוכנית תחקירים חדשה שתשודר באמצע השבוע. היא תתבסס על הצוות של "שישי", ותבוא במקום התוכנית בערב שבת. "אני נמצא בשלב של חיי המקצועיים שמתבסס על עיקרון ההנאה", הוא אומר. "אני באמת שופט דברים - עד כמה שאני יכול והאילוצים מאפשרים לי - על פי מידת ההנאה מהמקום ומהאנשים".

והעיתונות נותנת לך מענה מספק?

"כן. הספורט, למשל, הוא המקום היחיד שבו אפילו בגילי אתה צובט את עצמך ולא מאמין שמשלמים לך על זה. אני נפגש עם אלילי ילדותי, ומה לעשות - הם עדיין אלילים בשבילי. אם מיקי ברקוביץ' ייכנס לפה עכשיו, הוא יגיד לי שלום ונשב ונדבר ונרכל, ואולי אני אראיין אותו. ואני, כל מה שאני רוצה זה לשבת עם מיקי ברקוביץ'".

אתה מתרגש עדיין לפני שידור?

"אני לא מתרגש כמו בפעם הראשונה, אבל דרוך לקראתו באותו האופן. אני לא מתרגש אלא נרגש, אפילו כשמדובר במשחק בין אשקלון לקריית שמונה. יצפו בו אולי חצי אחוז מהאוכלוסייה ושידרתי יותר מ-1,000 משחקים כאלה, ואני עדיין דרוך".

מה אתה אוהב יותר - סיקור משחקי ספורט או פרשנות פוליטית?

"זה ממלא צרכים שונים באישיותי ואני לא רוצה לבחור ביניהם. באופן כללי התמזל מזלי - אני יכול לגעת כמעט אך ורק בדברים שהם חשובים בעיני ומעניינים אותי".

אתה קורא טוקבקים?

"לא. זאת קהילה קטנה של מאושפזים שמדברים זה עם זה ואתה צריך ללמוד מזה עליך. כשאומרים עליך משהו נדמה לך שאתה צריך ללכת לחפש למה הוא נכון. אבל זה לא תמיד ככה".
 
 

"כל תוכנית מושפעת משיקולי רייטינג"

 
"שישי", בהנחייתם של שלח ודרוקר, עלתה לאוויר במארס 2006. לאחר פתיחה חלשה, השתפרו נתוני הרייטינג בהדרגה. בתחילת 2008 שלפו המתחרים בערוץ 2 תותח כבד בדמותו של יאיר לפיד, שמונה למנחה מהדורת יום שישי. ואולם לפיד לא שיפר את נתוני הרייטינג של המהדורה והם אף ירדו לפרקים. ב-2009 היה הרייטינג הממוצע של שלח ודרוקר 7.4% לעומת רייטינג של 16% למהדורה בערוץ 2. התוכנית, שמתאפיינת בקצב מהיר ותזזיתי, רוויה בביקורתיות ומנחיה לא מהססים להביע את עמדותיהם.

עד כמה התוכנית שלכם מושפעת משיקולי רייטינג?

"'שישי', כמו כל מוצר תקשורתי, נוצרה מתוך פורמט מסוים, אחד הפורמטים היותר מקובעים בטלוויזיה. רביב ואני חשבנו בהתחלה שנכמת את המוצר הזה באופן שונה - כתבות יותר קצרות וקצב יותר מהיר. כשכינסנו את מערכת התוכנית בפעם הראשונה הבאתי DVD של התוכנית שאני עושה בערוץ הספורט, ובדיעבד התברר שאי אפשר להמציא את הגלגל מחדש ויש גבול למה שאנשים רוצים לקבל ביום שישי בערב.

"אנחנו עובדים בטלוויזיה המסחרית, כך שכל תוכנית מושפעת משיקולי רייטינג. אם אנחנו משדרים בסוף התוכנית כתבה על עדי אשכנזי - ייתכן שהיא תעניין אותי אבל אני לא יודע אם יהיה לי מה להגיד על זה. מצד שני, זה מה שהצופה רוצה לקבל ביום שישי בערב, ואתה משחק עם זה".

אתם מאוד דעתניים. זה לא קצת קשה לערב שבת?

"אני חושב שהצופה דווקא כן מצפה לזה. פרופ' ירון אזרחי מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית קרא לזה פעם סובייקטיוויות הוגנת. אם הצופה מניח שעשיתי כמיטב יכולתי כדי לברר את המידע, שאני מגיע ממקום נקי ואני חושף לפניו כמה שיותר מהתהליך, הוא מעוניין לשמוע את דעתי אפילו כדי להתעמת אתה. אני לא חושב שביום שישי ב-20:00 בערב אנשים רוצים שרביב ואני נביע דעות לאורך כל התוכנית ועל כל הנושאים. זה חלק חשוב מהתוכנית, אבל רוב התוכנית מורכבת מכתבות".

יש לך קווים אדומים?

"בטח".

מה לא תעשה?

"אני אתן דוגמה לדבר שדווקא כן עשינו. הכנו כתבה על דמות מעולם הפשע, אבנר הררי, המכונה על ידי המשטרה ?המחסל מספר אחת של העולם התחתון'. יום אחד אני יושב בקולנוע עם אשתי, פונה אלי מישהו ואומר לי - ?אני מאוד אוהב אתכם, אבל מחרים את התוכנית מפני שאתם עושים גלוריפיקציה של פושעים'. זה לא שיקול שאני מזלזל בו. אתה יכול להחליט אם זה עיתונאי בעיניך, ואם התשובה חיובית - מי יגיד לך אם זה טוב או לא? אבל זה משחק. השאלה היא כמה נותנים לך לשחק".

אתה מתחרט על כתבה או תחקיר כלשהם שעשיתם ב"שישי"? יש כתבה שהיית עושה אחרת?

"בסופו של דבר יכולתי לעשות הכל אחרת. אין לי תשובה שמית בשבילכן. ?שישי' היא תוכנית שעובדת תחת אילוצים תקציביים גדולים מאוד. אין לי ספק שהתקציב שלנו נמוך בהרבה מזה של המהדורה בערוץ 2. מאוד קל לכמת את זה: תסתכלו בקרדיטים שעולים בסוף התוכנית ותראו איזו כמות של אנשים עובדת פה וכמה אנשים עובדים שם.

"זה צד אחד של המשוואה. הצד השני הוא זה שאתה מייצר תוכן כל שבוע. תוכניות תעודה כמו ?עובדה' משודרות לאורך עונות. הם עושים 30-35 תוכניות בשנה, כך שהם עובדים שליש מהשנה. אנחנו עושים תוכנית בכל שבוע. בשלוש השנים שבהן אנחנו עושים את התוכנית, קרה פעמיים שאחד מאתנו נעדר: כשאני נסעתי למרתון וכשלרביב נולד ילד. אם היו לנו יותר זמן ואמצעים, ייתכן שהיינו עושים דברים אחרת".
 

מי התחיל עם מי?

 מעולם לא התמחיתי ברייטינגולוגיה. זה סוג של קסם שחור, ואף אחד לא יודע מה באמת גורם לזה. כשאנחנו משדרים מול יאיר לפיד המיקום של הפסקות הפרסומות מאוד משפיע. אנחנו משתדלים, למשל, לא לצאת ביחד לפרסומות. אם אולפן שישי יוצא לפרסומות, הצופה יזפזפ לראות אותנו. אם אנחנו נמצאים בדיוק בפרסומות ייתכן שהוא יעבור הלאה, ואם בדיוק נשדר כתבה הוא יישאר אתנו 
שלח, 49, נולד בקרית ביאליק, עבר לתל אביב ולמד בתיכון עירוני י"ד. ב-1977 התגייס לצנחנים. ב-1983 השתתף במלחמת לבנון כמילואימניק, נפצע ואיבד את עינו.

לאחר שהשתקם מהפציעה נרשם ללימודי כלכלה וספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב. "הייתי היחיד שבחר במסלול הזה", הוא אומר. "בחוג לספרות לא היו הרבה ישראלים ולא היו הרבה גברים". ב-1989 פירסם את ספרו הראשון, "גוף שני", המתאר את חוויותיו מהצבא. שנה מאוחר יותר פירסם לקסיקון לקולנוע.

לעיתונות הוא הגיע במקרה. "לא היתה לי קריירה במובן המתוכנן שלה", הוא אומר. "כשהתחלתי ללמוד כלכלה וספרות אמרו לי שספרות היא בשביל הנשמה וכלכלה בשביל הכסף, ואמרתי שלדעתי ההפך הוא הנכון. ככה באמת יצא בסוף. בלימודי הכלכלה שלי למדתי אופן הסתכלות על החיים, ואני חי ממשהו שיותר דומה לספרות. אף פעם לא קיבלתי החלטה בנוגע לקריירה במובן של ?אני אעשה את זה כדי שאחר כך אעשה את זה'. כשהציעו לי את ?שישי' חשבתי שאיהנה מזה".

איך בכל זאת הגעת לעיתונות?

"בשנה השנייה ללימודי באוניברסיטה למדתי אצל מרצה אמריקאי שבא לפה לשנת שבתון והתיידדנו. ישבנו יום אחד במשרד והוא התחיל לזרוק לי עלונים על לימודים בחו"ל. הוא אמר לי שזה בטח לא יעניין אותי ונתן לי עלון על תוכנית כתיבה בניו יורק. עד אז לא ידעתי שלומדים כתיבה באוניברסיטה, ופתאום ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. רציתי לכתוב ספר, את ?גוף שני', והבנתי שאני רוצה לנסוע, לכתוב את זה שם. הייתי אז בן 26.

"למדתי במשך שנתיים באוניברסיטת ניו יורק. לפני שנסעתי התקשרתי לעורך הספורט של ?מעריב' והצעתי שאכתוב בשבילם מארה"ב. כשחזרתי ב-1988, לאחר שהשלמתי תואר שני בספרות אנגלית ובכתיבה, הציעו לי לעבוד בעיתון בתור פרילאנס. סיקרתי את מכבי תל אביב בכדורסל. הייתי כמעט בן 29 כשנכנסתי לעולם העיתונות. רציתי לכתוב ספר, רומן, והעבודה בתור פרילאנס היתה מאוד נוחה".

ב-1992 החל שלח לפרסם טור במוסף השבת של העיתון. באותה שנה כתב את הספר "מסע בין כוכבים" המסכם את עונת ה-NBA של 1992. ב-2000 עזב את מעריב ועבר לכתוב ב"ידיעות אחרונות", שאותו עזב ב-2006 לטובת "שישי". ב-2007 חזר ל"מעריב" ככותב טורים, בעיקר בנושאי צבא וביטחון.

במקביל הגיש שלח פרשנות בערוץ הספורט בענפי הכדורסל והפוטבול והגיש את המגזין השבועי "חמישיות" יחד עם אביב לביא ושימי ריגר. בנוסף, שימש כתב קבוע במגזין "בלייזר" עד שעזב את "ידיעות אחרונות". בעבר הגיש גם את התוכנית "8 היסטוריה" בערוץ המדע של HOT.

בין לבין הספיק שלח לכתוב עוד ספרים, ובהם "המגש והכסף" על יחסו של צה"ל לחברה הישראלית, ו"בומרנג" שכתב עם דרוקר על "כישלון המנהיגות באינתיפאדה השנייה". באפריל 2007 התפרסם "שבויים בלבנון", שכתב עם העיתונאי יואב לימור, המתחקה אחר השתלשלות האירועים במלחמת לבנון השנייה.

כמו בסיפורי אהבה גדולים, שלח לא זוכר במדויק את רגע החיבור עם דרוקר, "אבל אני הייתי זה שהתחיל אתו", הוא פוסק. "הוא היה כתב נדל"ן ב'מעריב'. ראיתי איך מישהו לוקח תחום שלא מעניין אותי והופך אותו למעניין. כשהתחיל המכרז לערוץ 10 פנה אלי מוטי קירשנבאום, מנהל התוכן של שידורי עדן שזכתה אבל לא הגיעה לערוץ בסופו של דבר, והציע לי להצטרף. הצעתי להם לשדר תוכנית אקטואליה ואמרתי שאני רוצה להגיש אותה עם רביב, שהיה מאוד מופתע. זה לא התממש ורביב נסע לבוסטון ללמוד.

"יום אחד קיבלתי ממנו מייל שבו הוא הציע לי לכתוב ביחד ספר על האינתיפאדה. ואני, יש לי תכונה לא טובה שלא נעים לי להגיד לא, אז אני אומר בסדר ומקווה שההצעה תיפול. זה לא קרה וכתבנו את ?בומרנג'. מצד אחד הספר נולד בייסורים גדולים כי חפרנו נגד הזרם, מצד שני הוא קירב אותנו מאוד. לפני שלוש שנים, כשגלעד עדין התמנה למנהל חברת החדשות של ערוץ 10, הציעו לרביב להגיש את ?שישי' והוא אמר שהוא רוצה לעשות את זה אתי. משם הכל התגלגל".

זה נכון שהוא מרוויח יותר ממך?

"אני לא יודע, אבל אני מניח שזה נכון".

וזה לא מפריע לך?

"לא. אל תשכחו שאני עובד בעוד מקומות. רביב הוא פרשן פוליטי בערוץ 10 בלי קשר ל'שישי'".

אתה מרוויח טוב?

"כיום אני מרוויח מצוין, אבל מאוד חשוב שאני ארוויח יותר", הוא אומר בחיוך. "גם בעיתונות הכתובה יש לי שם שיש לו משמעות וזה לא קורה להרבה אנשים".

איך הרגשת עם החיקוי שעשו עליך ב"שבוע סוף" בערוץ 2?

"היה נחמד. הילדים שלי היו מבסוטים. אני הסתכלתי על זה באמת באופן מאוד תועלתני - זה שאנחנו שם, טוב לתוכנית. אני לא נעלב שמישהו עושה צחוק מכך שיש לי פרוטזה בעין, הרי עשיתי מזה צחוק לפני כולם. במיתולוגיה הישראלית אפילו איבדתי אותה בנסיבות שיש בהן תהילה. בכל מקרה, זה היה נחמד. חשבתי שהחיקוי שלי יותר חמוד מזה של רביב. אני מניח שאם זה היה לעגני, הייתי נפגע מזה".

לא מעט עיתונאים מרגישים מאוימים היום. אבי ניר שילם מחיר יקר, כנראה בגלל כתבה שהתפרסמה בערוץ 2. אורלי וילנאי ספגה איומים בגלל התוכנית "שתולים". אתה מרגיש מאוים?

"הסתובבתי הרבה שנים בקרב אוהדי ספורט. לא כולם נחמדים. הם מחליטים באופן מאוד ישראלי אם אתה בעדם או נגדם. שפכו עלי קפה, זרקו עלי קליפות גרעינים, איימו עלי מהיציע, אבל לא הרגשתי מאוים. זה לא היה נעים אבל לא חששתי לשלומי. האוהדים של הפועל אילת פירסמו מודעת שטנה נגדי בעיתונות, אבל יש מאוים פיסית ויש מאוים עיתונאית. בסוף השבוע לפני שבועיים, עמוס הראל מ'הארץ' ואני פירסמנו את סיפורי החיילים מעזה. זה לא עושה אותך פופולרי, במיוחד במקומות שבהם אתה עובד עם צה"ל".
 

הממשלה מתפרקת מנכסיה

"אם הם היו מניחים לו הוא היה משודר בערוץ 8 וזהו". על רוזנטל ו"שיטת השקשוקה"
 "אם הם היו מניחים לו הוא היה משודר בערוץ 8 וזהו". על רוזנטל ו"שיטת השקשוקה" 
 צילום: רוני שיצר 
 
שלח ודרוקר גייסו באחרונה לתוכנית את מיקי רוזנטל, שבשנה שעברה עורר מהומה תקשורתית בעקבות סרטו "שיטת השקשוקה", שעוסק בקשרים הבעייתיים בין הון ושלטון בישראל ומתמקד בהצגת העסקות בין המדינה לבין משפחת עופר.

מה דעתך על הסרט?

"אני חושב שבאווירה התקשורתית הקיימת בישראל, שבה כלי תקשורת מפחדים להקרין את הסרט והוא נהפך למאבק לא רק על חופש הביטוי אלא על חופש המידע שלי ושלך - לבוא ולהגיד איך היה אפשר לעשות זאת אחרת זה לוקסוס שאני לא רוצה להתעסק אתו.

"הרי אין פגם בשיטת השקשוקה עצמה - לקחת את כל ההצעות ולעשות מהן שקשוקה כמו שעו"ד רם כספי אומר בסרט. זה לא מה שבעייתי ביחסי הון-שלטון. אבל כשמסתכלים מאחורי זה ורואים את מערכת היחסים הזאת פה, מבינים דבר מאוד מהותי. בשנים האחרונות חילחלה בישראל תודעה שהממשלה היא זרה. כשארקדי גאידמק ונוחי דנקנר דאגו לאזרחים בזמן מלחמת לבנון השנייה במקום הממשלה - האזרחים התחילו לחשוב שככה זה יותר טוב.

"אני חושב שהתפרקות הממשלה מחובתה והתפרקות המדינה מנכסיה - במובן של ?אני אעביר לכם הון ותיהנו ממנו ותממנו דרך צדקה את מה שהמדינה היתה צריכה לממן' - היא בעייתית ולכן כל הדרכים להתמודד עם זה נכונות, כולל הסרט ?שיטת השקשוקה'. הדבר המדהים בעיני הוא התגובה של משפחת עופר. אם הם היו מניחים לסרט הוא היה משודר בערוץ 8 וזהו. הם עשו את שיטת השקשוקה למה שהיא".

אתה נגד הפרטה?

"אני לא נגד הפרטה אלא נגד התפרקות הממשלה מאחריותה ומחובותיה. אצלנו יש הגחכה והזניה של הפוליטיקה, והתקשורת תרמה לזה. אנחנו מדינה שאסור בה לצאת פראייר ושמעריצים בה באופן מגעיל אנשים שעשו כסף רק כי הם עשו כסף. שני הדברים האלה מתחברים זה עם זה באופן בעייתי".

לשלח קשר משפחתי הדוק עם צמרת הכלכלה בישראל. אביו היה משנה למנכ"ל קבוצת כלל בימי הזוהר של שנות ה-80, תקופתו של אהרון דברת. אחיו, אמיר, הוא משנה למנכ"ל מגדל.

איך השפיעה עליך הנגישות לבעלי ההון מאז ילדותך?

"נהייתי ער לעובדה שאין קשר בין יכולתו של אדם לעשות כסף לבין ערכו. זה חלק מהגישה שלי לעסק הזה עד היום. צריך בשביל לעשות כסף כישרון מסוים, הרבה מזל, וזה לא עושה אדם ליותר טוב".

הרבה מאוד עיתונאים ישראלים עברו לפוליטיקה. שלי יחימוביץ' למפלגת העבודה, ניצן הורביץ למרצ. מה דעתך על זה?

"זה נובע מכך שהמקצוע העיתונאי הוא אופוזיציה נצחית שיושבת על הגדר. כשאתה נוסע עם קבוצת ספורט לחו"ל, אתה נמצא אתם פיסית על האוטובוס אבל אתה לא באמת שם. אתה תמיד אאוטסיידר. ההנהלה יושבת מקדימה, הקבוצה מאחורה ואתה לבד באמצע. זה מקנה לך חופש אבל זה לא נעים. אתה תמיד מבקר. לדעתי, המעבר של עיתונאים לפוליטיקה נעשה מתוך הרצון שלהם לעשות".

אתה שוקל מעבר כזה?

"לא. קיבלתי הצעות להצטרף למפלגות שונות, ודחיתי אותן יותר מפעם אחת".

טוב, יש בזה פחות כסף.

"פחות באופן משמעותי, אבל לא בגלל זה דחיתי אותן".

איך לדעתך תיראה מפת התקשורת בישראל בעוד כמה שנים?

"אני מעריך שהשוק יצטמצם. מעריך בצער, גם בגלל סיכויי התעסוקה שלי וגם בתור אזרח. אני מספיק זקן כדי שיהיה לי צר באופן אישי על מה שקורה לעיתונות המודפסת בכל העולם. העיתונות גורמת לי את הסיפוק הכי טהור. זה משהו שאני עושה מההתחלה עד הסוף. ברור לי שההשפעה שיש לי כיום כעיתונאי בעיתונות המודפסת אינה גדולה. בכל מקרה, אני מקווה מאוד שהשוק לא יהיה יותר מדי מונוליטי ושיישארו מספיק שחקנים חזקים".
 

לא מתמחה ברייטינגולוגיה

'שישי' עלה בהתמדה לעומת המתחרה שירד. לפיד
 'שישי' עלה בהתמדה לעומת המתחרה שירד. לפיד 
 צילום: יח"צ 
 
בתחילת מאי יעלו רביב ודרוקר עם התוכנית החדשה ביום שלישי. "'שישי' יורדת מהאוויר בסוף השבוע הזה ויהיה לנו חודש להתכונן", אומר שלח. התוכנית, הוא מספר, תהיה מבוססת על אלמנטים של "שישי". "מבחינתי זה כמו לעבור ממגזין שבת למגזין כרומו", הוא אומר. "נשים דגש על כתבות תעודה שאותן יעשה הצוות של 'שישי' עם מיקי רוזנטל. ההשקעה הכספית בתוכנית תהיה גבוהה יותר ואני מקווה שהתוכניות יהיו טובות ומושקעות".

למה לעבור לאמצע השבוע?

"אני הייתי ממשיך בכיף להגיש את התוכנית ביום שישי. הערוץ הציג את הצורך בתוכנית כזאת, מתוך מחשבה שעם השלד של 'שישי' ועם הצוות שלנו אפשר לעשות תוכנית טובה".

איזה סיכוי יהיה לכם אם קשת תשבץ מולכם את העונה החדשה של כוכב נולד?

"שאלה טובה. זה סיכון מסוים ויש בזה משהו, אבל אני מקווה שאתן טועות. בסופו של דבר, בעיני הכל הוא שאלה של סבלנות ושל אורך רוח. גם ?שישי' עברה המון שינויים. אני מלא אמונה שאם ייתנו לצוות שלנו מספיק זמן וסבלנות אנחנו נבנה תוכנית מצליחה. ?עובדה', למשל, עברה את כל ימות השבוע".

השאלה היא אם יהיה לה רייטינג שיוכל להתחרות בקשת.

"מעולם לא התמחיתי ברייטינגולוגיה. זה סוג של קסם שחור, ואף אחד לא יודע מה באמת גורם לזה. כשאנחנו משדרים מול יאיר לפיד המיקום של הפסקות הפרסומות מאוד משפיע. אנחנו משתדלים, למשל, לא לצאת ביחד לפרסומות. אם אולפן שישי יוצא לפרסומות, הצופה יזפזפ לראות אותנו. אם אנחנו נמצאים בדיוק בפרסומות ייתכן שהוא יעבור הלאה, ואם בדיוק נשדר כתבה הוא יישאר אתנו.

"יכול להיות שבמרתפים של קשת נמצאת הנוסחה לרייטינג גבוה, כמו הנוסחה של קוקה קולה. ידידי הטוב מולי שגב, מנהל התוכניות של קשת, מתייחס ל'ארץ נהדרת' כאילו היא המצאה של קשת. ב'סאטרדי נייט לייב' עושים את זה שנים. אני זוכר את ג'ון בלושי ודן אקרויד עושים חיקויים של ריצ'ארד ניקסון ושל הנרי קיסינג'ר ב-1972, כך שאף אחד לא ממש המציא את הגלגל".

אתה חושש מכישלון?

"ודאי שכן. דבר אחד למדתי בשוק הזה: אתה לא יודע למה אתה מצליח. אם יש לך מותג מצליח, זאת סכנה לשחק אתו. הטעות הכי גדולה שאתה יכול לעשות היא לחשוב שתצליח כי אתה מוכשר ומקסים. יצא המקרה והיית במקום הנכון בזמן הנכון".
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by