בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תעשייה 
דרמה קינג 
 
 רגעי התהילה קצרים, אבל הדי הביקורת על כישלונות דווקא נשארים. צנגן    צילום: יח``צ רשת    
תעשייה |
 
שלומי לאופר

בתקופה האחרונה השמצתו של יוחנן צנגן הפכה בון טון ברנז'אי. התעשייה, ובעיקר מסקריה ונספחיה, ידעה לתאר את גאוניותו של אבי ניר מול רצף השגיאות של צנגן שלא עמד בקצב. לא תמיד זה היה מוצדק. שלומי לאופר לא זז מהבית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 בשונה מ"קשת" שמעולם לא הסתדרה על בלבול המוח המכונה "דרמה מקורית" והצליחה להרוג אפילו את "עבודה ערבית" המשובחת ("על קצות האצבעות" הייתה תאונת דרכים מצערת), אצל יוחנן הדרמה הייתה דרמה 
בתקופה האחרונה השמצתו של יוחנן צנגן הפכה בון טון ברנז'אי. התעשייה, ובעיקר מסקריה ונספחיה, ידעה לתאר בדיוק את גאוניותו של אבי ניר מול רצף השגיאות של יוחנן צנגן. שורת המקהלה קבעה נחרצות: האחד מידאס בעל מגע הזהב והשני, נוגע בזהב והופך אותו לתבן. כמו בהרבה אגדות, גם הפעם האמת נראית אחרת, אבל אין ספק כי הבאז השלילי סביב צנגן בהחלט תרם להאדרת דמותו של המתחרה.

אמנם כן, צנגן אחראי לכמה פלופים מביכים במיוחד מהעת האחרונה: גרסה פרחית למפרץ האהבה, ריאליטי עם פוטנציאל טראשי גדול במיוחד שהתאדה כלעומת שקפץ למים, הפוליגרף שלא היה נקודת השיא בקריירה של גדי סוקניק, "הדבר הגדול הבא" שהיה הדבר הכי קטן ששודר בפריים טיים, גריז שהשאירה כתם רציני, "תוצאות האמת" שסימלה את הפרק הפחות מוצלח של גורי אלפי (יחד עם "לצחוק או למות") והחתמתו של משה דץ כמגיש, אבל לעומת כל אלה, צנגן ראוי לקרדיט על כמה מהלכים חשובים וכמה רגעים יפים שנראו על המסך שלנו, בעיקר בצד המסחרי שלו.
 
עשה את העבודה היטב. "במרחק נגיעה" של רשת
 עשה את העבודה היטב. "במרחק נגיעה" של רשת 
 צילום: יח"צ רשת 
 
בשונה מ"קשת" שמעולם לא הסתדרה על בלבול המוח המכונה "דרמה מקורית" והצליחה להרוג אפילו את "עבודה ערבית" המשובחת ("על קצות האצבעות" הייתה תאונת דרכים מצערת), אצל יוחנן הדרמה הייתה דרמה. "הכל דבש", "עד החתונה" ו"מרחק נגיעה" עשו את העבודה היטב, גם "החיים זה לא הכל" ראויה לציון כסיטקום המצליח ביותר על המסך הישראלי, צנגן הוא מי שהציף במקדש הטלוויזיה הרדודה את נושא ערביי ישראל ("תעודה כחולה" של חיים יבין), החזיר את הטריוויה לאופנה ("אחד נגד מאה" ועם הצלחות לא מתווכחים), נתן במה לסאטירה נוקבת באמת ("משחק מכור") ואחר כך נכנע לתכתיבי ארץ נהדרת ("שבוע סוף") ובעיקר ניסה לתת פייט.
 
 
את הדי הביקורת על כישלונות אי אפשר להרגיע. "הדבר הגדול הבא"
 את הדי הביקורת על כישלונות אי אפשר להרגיע. "הדבר הגדול הבא" 
 צילום: יח"צ רשת 
 
רגעי התהילה קצרים. הקרדיט על הצלחות גדולות לא תמיד מחזיק מים, לעומת זאת את הדי הביקורת על כישלונות ("עינב גלילי באה בטוב", למשל) אי אפשר להרגיע. שבע שנים מוצלחות של יאיר לפיד בראש טבלת הרייטינג לא משנות כלום אם במשך שנתיים לא הצלחת למצוא לו מחליף.
ואולי זו בדיוק הבעיה, צנגן לא עמד בקצב שהכתיבו המתחרים. אולי זה תהליך טבעי שקורה אחרי 18 שנה בתפקיד.

הפסדים של 40 מיליון שקל (ואסור לשכוח שמדובר בכלכלן שניהל את מחלקת הכספים של רוממה תקופה ארוכה), פלירטוט עם ערוץ 10, המאבק במנשה סמירה, כל אלה נתנו את אותותיהם והובילו אותו למסקנה אולי בלתי נמנעת. הוא עדיין זוכה להערכה בקרב הקבוצה, שחלק מבעלי המניות בה הם חבריו האישיים, הוא בטח לא אמר את המילה האחרונה, אבל כפי שזה נראה כרגע, צנגן מכבה את הטלוויזיה לזמן הקרוב.

רשת זקוקה היום בעיקר לאיש כספים טוב שישקם את מצבה ויאזן את מערכת הכוחות בינה ובין קשת לקראת המיזוג שיהיה או לא יהיה מתישהו.

באשר לצנגן, למרות שהוא עומד להשאר קרוב לבית, יהיה מעניין לראות אם בטווח הרחוק הוא יקבל הצעה להחליף את נורית דאבוש שאמורה לפרוש במאי הקרוב. יהיו מי שיעקמו פרצוף, בכל זאת מדובר באיש שזכיינית אחת הייתה ביתו ומשפחתו לפרק זמן ארוך, אבל בראייה רחבה הוא יכול להיות האיש הנכון שם. המעבר מעמדה ניהולית לכסא הרגולטור יכול לעשות טוב לשני הצדדים.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by