בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
יורם גליצ` 
גלגלגליצ' 
 
 הוא מלא בביטחון, יודע שהוא הולך לקבל את העבודה. במקומי. גליצ`    צילום: אילוסטרציה גטי, אתר דובר צה``ל    
יורם גליצ` |
 
יורם גליצ`

זה ידוע לחלוטין בקרב הלא גל"צניקים, שאנחנו לא סובלים גל"צניקים או את כל מה שהם מייצגים. אנחנו מדברים על זה בכל מקום שבו הם לא נמצאים. במיוחד לכבוד פורים, יורם גליצ' מצא את האשם האמיתי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
על ספסל אחד ולא גדול במיוחד, יושבים עבדכם הנאמן וגל"צניק פריך שאך זה שוחרר וממתינים לראיון עבודה. שתיקה טעונה ממלאת את המרחב, כזו שרק גל"צניק ואנטי גל"צניק יכולים ליצור. הגל"צניק מעלעל בעיתון, חיוך בצידי פיו, הוא מלא בביטחון, יודע שהוא הולך לקבל את העבודה. במקומי.

האם הגל"צניק יודע שאינני גל"צניק? התשובה חיובית. שהרי גם אני כבר קלטתי את הליכתו הגל"צניקית השפופה במסדרון בדיוק כמו שהוא קלט אותי – עיתונאי שמגרד את השלושים, נמוך, שמנמן, מזוקן - קירח, שעיר, עצבני, חרדתי ונרדם בכל מקום, לא גל"צניק.

זה ידוע לחלוטין בקרב הלא גל"צניקים, שאנחנו לא סובלים גל"צניקים או את כל מה שהם מייצגים. אנחנו מדברים על זה בכל מקום שבו הם לא נמצאים. הלא גל"צניקים חושבים שהגל"צניקים לא מבינים כלום מהחיים שלהם, ינוקות שלא הספיקו להתקשח באמת. הצבאיים שמבינינו (ויש די הרבה כאלה) חוזרים ואומרים שאם הגל"צניקים האלה היו צריכים לשמור על התנחלות בשומרון לילה אחד, הם כנראה היו מוצאים את עצמם תלויים על איזה זרקור או מייבבים למש"קית חינוך. הלא צבאיים טוענים שהם מוזילים את עולם התקשורת, שהם שטחיים, שהם לא בוגרים מספיק, שהתרבות הגל"צניקית היא הרעה החולה של התקשורת הישראלית הרדודה.

האמת היא שאני מקנא בגל"צניקים, על כך שבמקום לעשות גל"בים קנו גלביות בשוק ביום שבת, שבמקום לעבור את דרך החתחתים שזורת הגל"צניקים עד למשרה המובטחת שעברתי אני, הם פשוט השתחררו.
 
 הם נמצאים תמיד בכל ראיון עבודה ותמיד לפני, צנומים, גבוהים, מחוצ'קנים, לבנבנים, דברני-על, חכמולוגים, גאים (בעצמם ובכלל), ומכירים את כל מי שעובר במסדרון 
לכל מקום שאליו אני הולך אני פוגש גל"צניק שמוכן לעשות את מה שאני עושה בחצי המחיר ובכפל ההתלהבות, ולמה לא, בזמן שאני מזגתי ברד בג'וסלנד כדי לחסוך לטיול במזרח, הם המשיכו בטבעיות את השטויות שדיווחו בגל"ץ היישר אל העיתונות. הם נמצאים תמיד בכל ראיון עבודה ותמיד לפני, צנומים, גבוהים, מחוצ'קנים, לבנבנים, דברני-על, חכמולוגים, גאים (בעצמם ובכלל), ומכירים את כל מי שעובר במסדרון .

אני מביט בשטנה על הגל"צניק שיושב לידי ויודע שהסיכוי היחיד שלי לקבל את העבודה שלה אני ממתין, יתממש רק אם העורך לא יהיה גל"צניק. רק אז אני אצליח לשכנע אותו שמה שאני נותן לו עמוק ובוגר הרבה יותר, שמתנהל פה קרב על עתיד התקשורת הישראלית. האם אנחנו רוצים שמי שישלוט בצינור האינפורמציה הוא הצנום שליידי – שאם היה רואה פין פציל היה חושב שהוא אטב משרדי - או אנחנו, הגברים האמיתיים, אנשי השטח, הקאובואים של עולם התקשורת.

הדלת נפתחת, הבוס יוצא, מאה שמונים וחמש סנטימטר של גל"צניקיות רכרוכית ולבנבנה. הוא מביט בי כאילו הייתי קוף למור וממשיך אל הגל"צניק שליידי, חיוך נמתח על פניו. הם מחליפים כמה ברבורים מקודדים של גל"צניקים, ואז בוחנים אותי שניהם בבוז משותף. "תכנס", אומר הגל"צניק לגל"צניק, או במילים אחרות "תתקבל".
לך תתחרה עם גל"צניק.

* כתבה זו נכתבה בלשון זכר לנוחיות בלבד. בכל מקום בו מופיעה הנחייה בלשון זכר יש להתייחס אליה כאילו נכתבה גם בלשון נקבה.

לטור הקודם של יורם גליצ' >>>
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by