בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תקשורת 
סליחה, מתנצלים! 
 
 לא באה על חשבון שטח פרסום אבל פוגעת באגו. התנצלות ברשת    צילום: אילוסטרציה    
תקשורת |
 
דוד ורטהיים

יותר ויותר מודעות הבהרה והתנצלות מופיעות באתרי האינטרנט השונים. עו"ד דן חי, מומחה לדיני תקשורת ואינטרנט: פעם אלו היו פרסומים מוקדמים ואי דיוקים, היום האגו מכתיב את הטון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הוא נפגע, הם התנצלו. דץ
 הוא נפגע, הם התנצלו. דץ 
 צילום: רוני שיצר 
 
בשבועות האחרונים צצו על דפי העיתונים מספר כמעט חסר תקדים של התנצלויות או "הבהרות" מצד עיתונאים ועורכיהם. בקצרה: פסיקת ביה"מש על התנצלות "מעריב" בפני שרה נתניהו (פרשיית פרסום ידיעת החניה), התנצלות "ידיעות אחרונות" ויאיר לפיד (פרשיית חננאל המשתולל) ועוד ועוד. לכל אלו מתווספות גם התנצלויות בולטות נוספות מהשנה שעברה: התנצלות עורך "ידיעות אחרונות" שילה דה-בר לבעלי מכולות מהמגזר הערבי, בו ביקש להתנצל על פרסום הקריקטורה הפוגעת בנביא מוחמד, והתנצלות של אותו עיתון בדיוק על תחקיר בתיה כרמון ממשרד הפנים.

בכל אלו כידוע אין חדש, אפילו איל העיתונות רופרט מרדוק התנצל לפני שבוע בדיוק על פרסום קריקטורת הקוף בצהובון "ניו-יורק פוסט", שבבעלותו.

אולם, מי שעוקב אחר עקומת ההתנצלויות באדיקות מגלה שגרף העליה החד ביותר נמצא לאו דווקא בעיתונות הכתובה אלא בזו האינטרנטית. שם מתברר, חלה תופעה כפולה: מצד אחד היד כידוע יותר קלה על ההדק מסיבות רבות (כמות גדולה של מידע תחת פחות "זוגות עיניים עורכות", כתבים צעירים הנוטים לנימה לגלגנית ואינם תמיד מודעים להבטים החוקיים, ופריצות חקיקתית בנושא), אולם, לא ניתן להמנע מהתחושה שאותה יד קלה על ההדק גם בפרסום ההתנצלות המיידית בעקבות הפרסום. ברוב המקרים אותה התנצלות גם באה בניגוד לאינטרס המיידי של האתר להחשב כ"רציני ועומד אחר מילותיו". רק בשבוע שעבר הופיע במדור וואלה! תרבות התנצלות פומבית על כתבה "פוגענית" במשה דץ, ולפניה הופיעו רבות ודומות גם באתר "הארץ", ynet ואפילו nana10.
 

"מתחיל במי יעלה ראשון"

הוא לגלג, הם תבעו. לפיד
 הוא לגלג, הם תבעו. לפיד 
 צילום: יח"צ 
 
"זה מתחיל בתחרות במי יעלה ראשון עם סיפור כאשר בפרינט הם עובריים בדיקה יותר מפורטת הנוגעת גם להיבטים החוקיים של פרסום הידיעה", מסביר עו"ד דן חי המתמחה בדיני תקשורת ואינטרנט וייצג בתביעות דיבה רבות את אתרי האינטרנט (והעיתונים) הגדולים בארץ. "מעבר לכך ישנו הצד של הלקוחות, התובעים. אם בעבר הלא רחוק האינטרנט היה פרוץ לגמרי והם התייחסו לכתבות שקריות או פוגעניות עליהם בביטול, היום ישנה עלייה דרמטית בכמות הפונים והדורשים התנצלות".

כאן נכנס עו"ד חי גם להיבט החקיקתי. "גם מבחינה משפטית זה לא היה ברור מאליו בעבר לתבוע תביעת דיבה או התנצלות על דברים שפורסמו ברשת. אבל הבדל אחד כן ברור. בעוד שבעיתונות המודפסת מרבית התביעות נודעות להדלפה, סילוף או פרסום שיקרי, באינטרנט ישנה תופעה הקשורה גם לטורים ומאמרים מלגלגים בעלי אופי אישי. כלומר כאן נכנס חזק הקטע של האגו".
 

"לא פחות נוקשים מהעיתון"

 
עם זאת, עו"ד חי מזהה גם תופעה נוספת, הכרוכה בזיהוי התובעים שמדובר במדיה לכל דבר, מה שמגדיל אוטומאטית את ריבוי התביעות. "מצד שני", הוא אומר כי "אין לי אינדיקציה אמיתית לכך, אבל אתר שמכבד את עצמו, בעיקר כאלו השייכים לחברות החדשות, העיתונים או הזכייניות, לא ממהר להתנצל. צריך לקחת בחשבון של אתרים גדולים כאלו יש גם גב כלכלי ומשפטי גדול המאפשר להם שלא להודות באשמה, שזו למעשה משמעות פרסום ההתנצלות. שנים יש התייחסות חקיקתית לעניי, וזו מדיה שנלקחת בחשבון בדיוק כמו מדיה אחרת. יצא לי לעבוד מול אתרים גדולים והם היו נוקשים לא פחות מעיתון".

לשאלה כיצד במרבית המקרים הגשת תביעות בסכומים אסטרונומיים מסתיימת בקול התנצלות חלושה מסביר עו"ד חי כי לא מדובר רק טקטיקה משפטית. "אני תמיד מייעץ ללקוחותי שאם מגישים תביעה על הרבה כסף לא שווה לבקש התנצלות, שהרי במידה ותזכה, אתה זוכה לפרסום על עצם הזכייה, כך שההתנצלות הופכת למיותר. עם זאת, כבר קרו מקרים בהם העיתון היה מוכן לשלם כסף ולא לפרסם את ההתנצלות, ומקרים הפוכים בהם ההתנצלות היתה לקוח חשובה יותר מהתהליך".
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by