בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תקשורת 
פדופיליה אהובתי 
 
 הסתיימה בעמודים האחוריים. הפרשייה של המדינה    צילום: העמוד ה-13 של ``ידיעות אחרונות``. 13.02.09    
תקשורת |
 
דוד ורטהיים

בלי כותרות ענק, סיקור תקשורתי נרגש או הסתייגויות מיותרות, "שערוריית הפדופילים הגדולה בתולדות המדינה" גססה לאיטה. עורך בכיר באחד העיתונים הגדולים: "האונס האמיתי היה של אנשי המדיה האחד את השני"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מה עושה חבורת עיתונאים עם נער בן 13?
 מה עושה חבורת עיתונאים עם נער בן 13? 
 צילום: שער "ידיעות אחרונות"` 22.01  
 
לפני חודש בדיוק נחשפה בעולם העיתונות הישראלית שערוריה שלא היתה כדוגמתה: על פי חקירת המשטרה, זעקו כותרות העיתונים, חבורה של 13 מבוגרים נחשדת באישומים חמורים של אונס קטין. "כמה מהחשודים הם מפורסמים ובהם אנשי תקשורת בכירים", בישרו מרבית העיתונים ובהם אתרי האינטרנט הבולטים במדינה.

חודש אחרי, לאחר ש"מעריב" כבר הספיק להכין כתבת שער ענקית עם ה"קורבן", עו"ד ארי שמאי כבר כתב בשמו כתבה מיוחדת באחד ממקומוני סוף השבוע, והשאר ניפחו את העלילה למימדי ענק, נדחקה השערוריה לעמודים האחרונים של עיתוני סוף השבוע. ""למשטרה אין מספיק ראיות להעמדה לדין", נכתב באלו שעוד טרחו להתייחס לעניין. ברוב כלי התקשורת, גם המעקב הזה לא התגלה כהכרחי.

"התופעה המרכזית שאני מזהה כתוצאה מהפלופ שהיה פה היא אותה תחייה מחודשת של השנאה הגדולה והמרירות העצומה בין אנשי התקשורת לבין עצמם", אומר היום ל-nana10 עורך בכיר באחד העיתונים הגדולים, מאלו שעוד בחרו להעניק לעניין גם זוויות נוספות. "רואים את זה בטוקבקים, בחיסול החשבונות הוירוטאלי ולצערי גם זה שנמצא פיזית ממש בכל המערכות".
 

צמאים לדם

"בכיר בתקשורת". ההר הוליד עכברוש
 "בכיר בתקשורת". ההר הוליד עכברוש 
 צילום: צילומסך "הארץ" 
 
ואכן, מי שנקלע לאתרי המדיה (ברנז'ה) ועוקב אחריהם באדיקות יכול לגלות מאפיינים כמעט זהים בדיווח אודות אותה פרשייה מזעזעת, לאלו של הפיטורים או הקיצוצים בענף. "אני בטוח שהסיקור הצהוב והבלתי מתחשב של הפרשייה הזו נבע בין היתר מהעובדה שאחד החשודים היה איש תקשורת לכאורה. אין לי ספק ששירבוב שמו של איש התקשורת הפך את הגילדה להרבה יותר צמאה לדם. אני מסתכל על אשתי וחברי שאינם נמצאים במקצוע הזה ומאד יכול להיות שהם ובעצם כולנו פספסנו את העניין".

אותו עורך מוסיף כי מדובר בתופעה שיותר משהיא פוגעת בציבור כולו היא פוגעת בעיתונאים עצמם. "מדובר בחשיבה לטווח קצר שמאפיינת את כל התחום לצערי. הכתבים והעורכים שלהם אינם מסוגלים לחשוב מטר אחד קדימה כשמדובר ברייטינג, גם אם זה אומר שמחר בבוקר הם יהיו הקורבנות של אותה עלילה בדיוק".

"בדיוק כמו במקרה אדם שוב", מוסיף אותו גורם, "המדיה מיהרה לפרסם ובלעה את כל מה שהמשטרה מסרה לה, ומה שנשאר בסוף זה בנאדם שמסתובב ברחוב עם אות קלון לאחר שמעולם לא הוגש נגדו כלום".
 

שנאה עצמית הומואית

וככה זה נגמר. מבזקים בחשיכה
 וככה זה נגמר. מבזקים בחשיכה 
 צילום: צילומסך ynet  
 
אולם, כאן עולה שאלה נוספת, מעבר לזו המוסרית. כיצד ייתכן ששום גורם עיתונאי לא הרים את הכפפה והכין כתבת נגד, או לפחות כזו המטילה סדקים בתזה הראשונית, גם ובשם אותו ערך הרייטינג. זאת במיוחד כאשר מספרם של חברי הקהילה ההומו-לסבית בתעשיית התקשורת ידוע כגדול.

"עוד לא פגשתי את העיתונאי שיטיל סדקים בסיפור שלו", אומר כתב מגזין באחד ממוספי סוף השבוע הגדולים שהיה מוכן להודות באמת אך שוב, לא להזדהות. "זה טאבו. אפילו אם רמזת באופן הקל ביותר שאתה מצדיק באזושהיא דרך את האפשרות שהמציאות יותר מורכבת, מבחינה עיתונאית וציבורית - דמך בראשך. ללא ספק מדובר בצביעות עיתונאית אופיינית של התקשורתית הישראלית".

"ברמה ההומואית", מוסיף אותו כתב, "אני יכול להגיד שאני מבטיח לך שאם היה מדובר בילדה בת - 15 הארץ היתה אמנם רועשת, אבל לצערי פחות. יש כאן סיפור על עיתונאים חברי הקהילה שמייצרים עיתונות אובייקטיבית כפי שהם היו רוצים לראות או כפי שאיזה צו מוסרי מיין סטרימי מכוון אותם. כלומר הם גם מנסחים את המציאות באמצעות גורם לא מבוטל של שנאה עצמית וגם מכסחים את מי שרוצה לערער עליה".
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by