בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
החזית העממית 
כולנו כאחד 
 
 שלטי החבורה של ביבי ושל ברק   
החזית העממית |
 
דורון פישלר

חידה: זה לבן, יש על זה כיתוב פטריוטי בכחול ותמונה של ביבי. מה זה? תשובה: שלט חוצות של ברק. החזית העממית מגרדת בפדחתה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ב-10 בפברואר 2009 ישראל תלך לבחירות. בדמוקרטיה הרוב קובע, והתקשורת והפרסום קובעים לרוב איך לקבוע. החזית העממית עוקבת אחרי ארועי הבחירות - במדיה, בפרסום ובתקשורת, ותראה לכם את המסרים שמאחורי המסרים והמחשבה שמתחת לתעמולה. בסופו של דבר ייצא מכל זה ראש ממשלה חדש.
 

העידן הטלויזיוני

מחר, יום שלישי, תעבור מערכת הבחירות לשלב האחרון, השלב הטלויזיוני. שבועיים של תשדירי בחירות בשלושת הערוצים הציבוריים, הרבה קשקשת מהמפלגות הגדולות, ואם יהיה לנו מזל, גם קצת ביזאריות חיננית מצד המפלגות הקטנות והנישתיות.

מובטחת שמחה גדולה בביצת הפרסום המקומית, קרבות בין-תשדיריים, תקיפות ותקיפות נגד. אבל האם כל זה באמת יכול לשנות משהו?

מי שחושב שתשדירים יכולים להכריע בחירות חושב כנראה על שנות השמונים, שבהם התשדירים היו ההצגה הטובה בעיר. הם שודרו לאורך חודש שלם, בערוץ היחיד, בשיא הפריים-טיים: תשע בערב, אחרי מבט ולפני שושלת. שלא לדבר על התוכן. הציבור כמעט ולא הכיר פרסומות, בקושי תשדירי שירות, וערכי ההפקה של התשדירים היו אדירים, בסטנדרטים של אז. אנימציה ממוחשבת של לוגו של הליכוד שהופך למגן-דוד היתה שיא החדשנות הטכנולוגית. מדד רייטינג אמין לא היה בזמנו, אבל המספרים של תשדירי הבחירות דאז היו בוודאי משהו שבובליל, בשבקין ויעל בר זוהר יחד לא היו יכולים להשתוות לו.

והיום? בבחירות הקודמות הרייטינג של התשדירים היה על הפנים. לא סביר שזה יהיה שונה השנה. התשדירים ישודרו במקבצים בשלושת הערוצים: 18:00 בערוץ 10, 22:00 בערוץ 1 ו-23:15 בערוץ 2. לייט-נייט במדורת השבט, פרפראות לערב בערוץ 10, ומאוחר מדי בערוץ העתיק, כיוון שהזקנים שעדיין צופים בו הולכים לישון ב-21:30, כידוע. פרסומות אנחנו רואים כל יום, ופיתחנו להן אדישות בריאה. והכי גרוע: הפורמט - בלוק של תשדירים מרוכזים בזה אחר זה - נראה היום מופרך לחלוטין. מי יפנה את לוח הזמנים שלו כדי לצפות בחצי שעה של פרסומות?

ספק אם התשדירים הרגילים יזיזו מנדט לפה או לשם. השאלה היא האם אחת או יותר מהמפלגות תצליח ליצור תשדיר שיפרוץ את הגבולות שהוגדרו לו - כזה שידווחו עליו, ידברו עליו, יפיצו במייל ובפייסבוק. צפיה נעימה.
 
ביבי וחבורתו
 ביבי וחבורתו    צילום: דורון פישלר 
 
 

ביבי על גבי לבן

בינתיים, כל המפלגות שבו מהמלחמה לשלטי החוצות וממלאות אותם בפרצופים, סיסמאות ודגלים, אם כי קשה להבדיל בינהם. עבר כנראה מזכר בין המפלגות שמחייב את כולן לציית לאותם הכללים בדיוק: תמונתו של מנהיג המפלגה על רקע לבן (אפשר דגל ישראל בהיר בצד ימין). סלוגן בן שלוש מילים בכחול. צריך להיות רדיקלי באמת, כמו מרצ, כדי לשבור את הנוסחה ולהציג את הכתובת לא בכחול אלא בירוק(!!).

מבנה מקובל אחר הוא הצגת המועמד בראש חבורת אישים בולטים ממפלגתו מצדדיו. כך, למשל, מופיע ביבי בראש חבורה עליזה המכילה את דן מרידור, בני בגין וההוא עם המשקפיים, ובמודעה מקבילה של העבודה אפשר לראות את אהוד ברק לצד חברי מפלגתו, ציפי ליבני וביבי נתנ... רגע, שניה. מה הולך פה?
 
ברק ואנשי מפלגתו הנאמנים. או שלא
 ברק ואנשי מפלגתו הנאמנים. או שלא   צילום: אתר העבודה 
 
ובכן, מתברר שקמפיין ברק, שהביא לנו את "לא סחבק" ו"חמסה חמסה" לא מוותר על התמהוניות גם בשלב הזה של הקמפיין. בשלט של העבודה מופיעים אהוד ברק לצד נתניהו וליבני. אלה לא קריקטורות, אלה לא תמונות לא-מחמיאות באופן מיוחד, והם אפילו לא מוצגים באופן דהוי או קטן משמעותי מתמונתו של ברק. ביבי וציפי פשוט פוזלים לצדדים, בזמן שברק מישיר מבט קדימה. כשעוברים על פני השלט הזה במכונית קל מאוד לטעות ולחשוב שמדובר בשלט של מפלגה אחרת (זה לבן, יש על זה סיסמה פטריוטית בכחול ותמונה של ביבי. מה זה עוד יכול להיות חוץ משלט של הליכוד?).

בשלטי חוצות שם המשחק הוא ניראות. המטרה היא ליצור את הרושם שהמועמד שלך בכל מקום, שהוא הכי מקובל, שכולם מדברים עליו. למה שמטה ברק ישלם מכספו כדי לשים את תמונותיהם של ציפי וביבי על עוד שלטים? לא ברור, אבל ממילא מעט מאוד היה ברור בקמפיין של ברק. ובכל זאת הוא מתחזק בסקרים, למרות הקמפיין. מה שאולי מוכיח שהשפעת התעמולה בבחירות האלה היא מוגבלת.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by