בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
החזית העממית 
אלה שמות 
 
 הרבה מפלגות, מתברר, יורות לעצמן ברגל (שלא לדבר על הראש) כבר בשלב המוקדם הזה. שמות המפלגות    צילום: גטי    
החזית העממית |
 
דורון פישלר

הדבר הראשון שמפלגה צריכה הוא שם טוב. הרבה מהמפלגות הקטנות נכשלו אפילו במבחן הראשון הזה, ומחקו לעצמן כל סיכוי שהיה להן להיכנס לכנסת. החזית קטנונית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ב-10 בפברואר 2009 ישראל תלך לבחירות. בדמוקרטיה הרוב קובע, והתקשורת והפרסום קובעים לרוב איך לקבוע. החזית העממית עוקבת אחרי ארועי הבחירות - במדיה, בפרסום ובתקשורת, ותראה לכם את המסרים שמאחורי המסרים והמחשבה שמתחת לתעמולה. בסופו של דבר ייצא מכל זה ראש ממשלה חדש.
 

המלחמה נגמרה, אפשר להתחיל להילחם

עם סיומו (הזמני?) של המבצע בעזה המפלגות השונות יכולות לצאת מהתרדמה שכפו על עצמן ולחזור ללוח השידורים המתוכנן של התעמולה, כדי לעשות מה שעוד אפשר בשלושת השבועות שנשארו עד הבחירות. בעצם, אפשר היה לראות את התעמולה מתגנבת פנימה כבר בשבוע הקודם: פתאום על השלטים ברק שוב נזכר בחמסה שלו ושהוא מביט לאמת בעיניים, ומפלגות אחרות מודיעות שצריך ישראל חזקה ואומץ לעמוד מול שחיתות וכל זה. כמה מסתורי שהתעמולה שבה בדיוק בזמן להסכם הפסקת האש החד-צדדי. כמה נח שרוב גדול של חברי הכנסת התנגדו לדחיית הבחירות, גם כשבאופן פורמלי אף אחד לא ידע כמה זמן המבצע בעזה יימשך, והכינו אותנו לחודשים ממושכים. זה כמעט כאילו הכנסת ידעה מראש בדיוק מתי תסתיים הלחימה. כמה מסתורי.

ובעוד עדיין לא ידוע מי בדיוק ניצח במלחמה - ביבי, ברק או ליבני, שעומדים עוד לריב והרבה על הקרדיט - ברור מי הפסיד: המפלגות הקטנות, הנישתיות והאג'נדאיות. שלושה שבועות אחרי מלחמה אף אחד לא יחשוב על שום דבר מלבד הסוגיה המדינית-בטחונית - שלא לדבר על כך ששלושה שבועות הן לא זמן מספיק כדי להחדיר לתודעה מפלגה חדשה, או אפילו ישנה-חדשה. מפלגה שלא מופיעה בסקרים היום לא תהיה שם גם בעוד שלושה שבועות. 32 מפלגות ירוצו לכנסת הקרובה, אם לא סופרים את רע"ם-תע"ל ובל"ד שנפסלו זמנית, עד שבית המשפט העליון יחזיר אותן. ולגבי רובן הגדול - חבל על הזמן וחבל על הכסף. הסיכוי של מפלגת נישה לעבור את אחוז החסימה בארץ הוא זעיר גם בבחירות כתקנן, ובבחירות האלה - הוא פנטזיה.
 
עלה ירוק 1 נגד עלה ירוק 2. מצא את ההבדלים (צילומסך)
 עלה ירוק 1 נגד עלה ירוק 2. מצא את ההבדלים (צילומסך) 
 
 

עלה ירוק נגד עלה ירוק

אבל הן שם, המפלגות. השבוע התפרסמה הרשימה המלאה של המפלגות המתמודדות על מקום בכנסת, שמותיהן והאותיות המיצגות אותן בקלפי. כולה מילים ואותיות, אבל זה נושא קריטי לכל מפלגה. שם הוא דבר חשוב. שמה של מפלגה הוא הפנים שלה, הדבר הראשון שהציבור יודע עליה - והרבה מפלגות, מתברר, יורות לעצמן ברגל (שלא לדבר על הראש) כבר בשלב המוקדם הזה.

הדוגמה הטובה, הטראגית, המצחיקה, המגוחכת - מה שתבחרו - ביותר היא מה שקרה לעלה ירוק. "עלה ירוק" אמנם מעולם לא נכנסה לכנסת, ובעיני רוב גדול של הציבור היא אולי מעולם לא היתה וגם לא תהיה אופציה. אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנה: אנשים שמעו עליה. לאורך שורה ארוכה של מערכות בחירות היא קיבעה את עצמה בתור נוכחות קבועה בכל מערכת בחירות. אנשים מכירים את השם "עלה ירוק". אנשים יודעים מה הוא מייצג. וזה כבר יותר מכפי שאפשר לומר על רוב המפלגות האחרות.

אבל בבחירות האלה שתי מפלגות נושאות את השם הזה. אוקיי, בעצם, שמה המלא של מפלגה אחת הוא "עלה ירוק", ושם המפלגה השניה הוא "ניצולי השואה עם בוגרי עלה ירוק".

וואו.

התכוונתי לומר שזה השם הגרוע ביותר האפשרי למפלגה, אבל במחשבה שניה החלטתי ש"אנחנו דופקים עיזים" הוא בכל זאת שם גרוע יותר, אם כי לא בהרבה. "ניצולי השואה עם בוגרי עלה ירוק" הוא לא שם, הוא צירוף של הצהרות שרוכב על שם של מפלגה אחרת. גם אם נשים בצד את שתי האג'נדות הלא קשורות שמאוחדות במפלגה המוזרה הזאת, בכך שהשם שלה הוא ספין-אוף על מפלגה אחרת היא מגבילה את עצמה לתומכי עלה ירוק לשעבר בלבד. בקיצור, במקום שבו פעם עמדה מפלגה אחת היום יש שתיים. ואין מקום. כששרון פרש מהליכוד והקים מפלגה חדשה, הוא לא קרא לה "הליכוד 2" - הוא קרא לה "קדימה", כי הוא רצה שגם אנשים שאינם ליכודניקים יצביעו בשבילה. זאת על אף שהליכוד הוא מפלגה די גדולה שאשכרה היתה בכנסת. "עלה ירוק" לא קיבלה, וגם בבחירות האלה לא תקבל, מספיק קולות כדי להעביר מפלגה אחת את אחוז החסימה. כדי להאמין שהיא תוכל להכניס שתיים צריך להיות, סליחה מראש, על סמים. בגלל השמות שלהם בלבד אם לא משום סיבה אחרת, שתי המפלגות יכולות לפרוש כבר עכשיו.
 

לזוז לאן?

הצד החיובי של "בוגרי עלה ירוק עם ניצולי השואה" הוא שלפחות אפשר לדעת לפי השם מה הקטע של המפלגה הזאת. אותו הדבר נכון גם לגבי "מהפך בחינוך" שסימנה פח (בחיי. זה הם בחרו, לא אני), ו"מפלגת זכויות הגבר במשפחה" (פק. זה בפ' גדושה או רפה?). גם על מפלגת "לוחמי חברה מאוחדים בראשות יגאל אנקורי" (נר) אני לא יודע הרבה, אבל אני יודע שהם עוסקים בענייני חברה, ושעומד בראשם אחד יגאל אנקורי. זה לא מספיק כדי להיבחר לכנסת, אבל זה משהו.

וזה יותר ממה שאפשר לומר על כמה מפלגות אחרות. מה מייצגות "לידר", "הישראלים", "לזוז" ו"כח להשפיע"? לאיזה כיוון הם רוצים לזוז, ועל מה הם רוצים להשפיע, הישראלים האלה? שמות כאלה היו יכולים להיות מותגים מוצלחים אם היה לאנשים שמאחוריהם זמן וכסף כדי להסביר לציבור מה עומד מאחורי המותג. אין להם. בתוך שלושה שבועות הם יהיו שם, בקלפי, מודפסים על עשרות אלפי פתקים מיותרים, והם עדיין לא יגידו שום דבר לאף אחד. המינימום שהם היו צריכים לעשות הוא להזכיר לאנשים - בקצרה - על גבי הפתק, מה, או מי, הם מייצגים בעצם. הם לא עשו אפילו את זה, וחרצו את גורל עצמם.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by