בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
החזית העממית 
לאן נעלם המרצ? 
 
 כולם השעו את הקמפיינים ומחכים. כלומר, כולם, חוץ ממרצ    צילום: אילוסטרציה    
החזית העממית |
 
דורון פישלר

קמפיין האינטרנט של מרצ, הקורא להפסקת אש בעזה, נעלם כמעט מיד לאחר שהושק. אולי משום שהוא היה גרוע

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ב-10 בפברואר 2009 ישראל תלך לבחירות. בדמוקרטיה הרוב קובע, והתקשורת והפרסום קובעים לרוב איך לקבוע. החזית העממית עוקבת אחרי ארועי הבחירות - במדיה, בפרסום ובתקשורת, ותראה לכם את המסרים שמאחורי המסרים והמחשבה שמתחת לתעמולה. בסופו של דבר ייצא מכל זה ראש ממשלה חדש.
 

כשהתותחים רועמים II

תומכת בלחימה, אבל גם חייבת להביע ביקורת עליה. גו'מס, מרצ
 תומכת בלחימה, אבל גם חייבת להביע ביקורת עליה. גו'מס, מרצ 
 צילום: אתר מפלגת מרצ 
 
הפסקת האש נכנסה לשבוע השני. כבר בשבוע שעבר כתבתי כאן שהלחימה/מבצע/מלחמה/מצב בעזה מוציא את מערכת הבחירות להפסקה: כשיורים לא צועקים, כוחנו באחדותנו, וממילא אקורד הסיום של הלחימה ייצור מצב חדש שיהפוך את הקמפיינים הקודמים ללא רלוונטיים. אין טעם לבזבז דיו או פיקסלים על קמפיינים שלא ישנו שום דבר, ולכן השקט המתוח בזירת הקמפיינים נמשך גם השבוע, כשאף מפלגה לא השיקה מהלך חדש משמעותי. כולם מחכים. כלומר, כולם, חוץ ממרצ.
 
 

לא מתפשרים. מתפשרים. אבל לא

ה"מצב" נחת על מרצ - או בשמה החדש והמגושם, התנועה החדשה מרצ - ברגע הכי לא מתאים. המפלגה היתה אמורה להשיק את קמפיין הבחירות שלה רגע אחרי שהתקיפות האוויריות התחילו, ונשארה תלויה באויר, כשהקמפיין הפסיק לפני שהתחיל. גם מבחינת העמדה שאותה היא מציגה, היא בבעיה: למפלגות הימניות יותר אין בעיה להציג תמיכה בלתי מסויגת בפעולותיו של צה"ל; חד"ש קוראת להפסיק את ההרג, ומיד, בלי חכמות. מרצ לא יכולה לעשות אף אחד משניהם. היא תומכת בלחימה, אבל כדי לשמור על שמאלנותה חייבת גם להביע ביקורת עליה.

ה"פתרון" שמצאו במרצ היה קמפיין אינטרנט, שמתייחס כביכול למצב הנוכחי ולמעשה הוא קמפיין בחירות לכל דבר. כותרות באתרים השונים ביום רביעי, 31.12, ליוו את השקת הקמפיין "רחב ההיקף", שהורכב מבאנרים עם סיסמאוות כגון "שוב נכנסים? שוב מסתבכים? שוב הרוגים?" ו-"לא מתפשרים. מפסיקים את האש".

ואכן, בבוקר השנה האזרחית החדשה האתרים התמלאו בבאנרים האלה. אבל בערב הם כבר לא היו שם.
 
באנר מתוך הקמפיין של מרצ (צילומסך)
 באנר מתוך הקמפיין של מרצ (צילומסך) 
 
אני לא יודע בדיוק מה גרם לקמפיין רחב ההיקף להימשך פחות מיום אחד. יכול להיות שהגורם המכריע היה חוסר התוחלת הבסיסי שלו - הכניסה הקרקעית לעזה היתה כבר עובדה ברורה כשהוא הושק, והאבק נגדה היה אבוד מראש. אבל בדמיוני אני רואה את ראש המטה של מרצ מקבל טלפון דחוף מהסוקרים הבוחנים את השפעת הקמפיין, שזועקים שהקמפיין לא מעלה את התמיכה במפלגה, אלא ההיפך הגמור - מוריד ממנה מנדטים. אפילו מרצניקים מושבעים לא אוהבים אותו. ראש מטה הבחירות עושה את הדבר היחיד שנשאר לו לעשות - מוריד את השאלטר, מעלים את הקמפיין ומוחה כל זכר לכך שהוא התקיים אי פעם. אפילו באתר של מרצ אי אפשר למצוא היום זכר לקמפיין הזה.

וטוב שכך, מכיוון שזה היה קמפיין בלתי נסבל. בקמפיינים פוליטיים, יסביר כל אסטרטג מתחיל, פשטות היא הכל. פרסומת אחת צריכה להעביר מסר אחד. פשוט. ברור. קל להבנה. סיסמאות בחירות טובות ואפקטיביות מכילות לא יותר משלוש מילים. Yes We Can. מה שטוב למדינה. לא נחמד, מנהיג. זה גדול עליה.

ובבאנר של מרצ? בלגן שלא מהעולם הזה: על שטח קטן מצטופפות 11 מילים, בשלושה צבעים, ארבעה גדלי פונט וחמש קבוצות טקסט, כשבמרכז הסיסמה המבלבלת "לא מתפשרים. מפסיקים את האש." שנשמעת כמו חידת הגיון. מה בדיוק רציתם להגיד? אתם בעד או נגד? לירות או לנצור? להיכנס או לצאת?

הדקויות של כן מהאויר לא מהקרקע, לא לפשרה כן להפסקת אש, הם לא דברים שאפשר להעביר בסיסמה של שלוש מילים, ולכן אם הייתם שואלים גולש ממוצע שנתקל בבאנר הזה מה דעתה של מרצ על הלחימה בעזה, הוא היה אומר בבטחון רב שהיא נגד. וזה רע, מאוד מאוד רע, גם משום שזו פשוט לא עמדת המפלגה (שדווקא תמכה בתקיפה בעזה), וגם משום שהלחימה זוכה - בשלב זה, לפחות - לתמיכה ציבורית רחבה מאוד, ולצאת נגדה בראש חוצות זו יריה ברגל וקוץ בתחת. השאלטר ירד על הקמפיין האומלל הזה מוקדם מהצפוי, וגם זה היה מאוחר מדי. תועלת הוא לא הביא למרצ; ייתכן שהוא גרם לה נזק.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by