בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הקלפיון העליון 
ניקוי מלא ברק 
 
 מערכת הבחירות תיסוב על ציר אחד - הביטחון. וככזה, המומנטום עובר לברק. זרמון    צילום: אילוסטרציה    
הקלפיון העליון |
 
אילון זרמון

ליבני לא מנצלת את המלחמה לטובת הקמפיין שלה, ברק מנהל את מלחמת ההישרדות האישית שלו, וביבי? הוא מזכיר לכולם את אגלי הזיעה וההתלהמות המוכרת. אילון זרמון מגיש פרחים בקנה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

המומנטום של ברק

רשמו לעצמכם, ברק. סוגית הביטחון חוזרת לראש
 רשמו לעצמכם, ברק. סוגית הביטחון חוזרת לראש 
 צילום: רוני שיצר 
 
ראשית, הבהרה שאינה קשורה ישירות למערכת הבחירות, עד כמה שמלחמה יכולה להיות מנותקת ממנה. ההתנהלות התקשורתית של ממשלת ישראל, לא בלי צילה המאיים של המערכה הכושלת בלבנון, עד כה נראית ונשמעת טוב. החשוב ביותר הוא שנדמה שמסקנות ועדת וינוגרד יושמו וצה"ל לא מדבר אלא עושה. אנו לא שומעים הכרזות מתלהמות, מטרות שאפתניות ואמירות יהירות. אנו לא רואים חזות נפוחים, חיילים שריריים ומצד שני גם לא מפקדים עייפים. גם שר הביטחון שקט, עדות נוספת לחשיבותה של השתיקה שלשם שינוי מוצדקת - גם צבאית וגם תקשורתית. צבאית, משום שהוכח שריצה למיקרופונים וקיום תדריכים יומיים עלולים לעורר מחלוקות בקרב החיילים והאזרחים ועלולים לפגוע במוטיבציה בשטח. ציבורית, משום שרק טיפש יחשוב שניתן להלהיב את הציבור בסיסמאות צבאיות, ריקות מתוכן ומיושנות, כשזיכרון המלחמה האחרונה עדיין טרי וכואב. עם כל אלו, ישנו עניין אחד קטן, שלמרות ההמולה אף אחד מאלו המנהלים אותה לא שכח, והיא מערכת הבחירות.

לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל היוותה סוגיית הביטחון אבן יסוד בבחירת מנהיגיה. מבן גוריון ועד שרון, ולאחריו אולמרט שנבחר מכוח האינרציה של שרון, היו מנהיגי ישראל לוחמים או לפחות בעלי תודעה צבאית גאה ומוצהרת. וגם הפעם, כבכל מערכת בחירות, כאשר אנו חושבים שהשתננו, התבגרנו והפכנו למדינה אזרחית שפויה, באה לה המלחמה וטרפה את הקלפים. אם עד לפני שבוע עלו נושאי החינוך, השחיתות, התרבות, העוני והכלכלה לסדר היום הרי שמעכשיו נושא הביטחון יעמוד לדיון ופתחון הפה יינתן למומחים. מעכשיו רשמו לעצמכם, מערכת הבחירות תיסוב על ציר אחד בלבד, ציר הביטחון. וככזה, המומנטום עובר לאהוד ברק.
 

ליבני מציגה: חזרה גנרלית

 
כבר בימים הראשונים למלחמה התחלנו לראות את השינוי בהתנהלות של ראשי המפלגות. לבני מתאמצת לסגל לעצמה קשיחות גברית, ביבי ממשיך לטעות פעם אחר פעם ויוצא בקריאות סמי גזעניות שמחליפות את הקריאות הסמי שוביניסטיות הקודמות, ואהוד ברק מתנהל בשקט ונוסך תחושה שיש מי שמנהל את המערכה וכנראה גם את המדינה. מי שמבין, יודע שלנגד עיניו עומדות לא רק תוצאות מלחמת לבנון, אלא גם תוצאות התנהלותו התקשורתית של מי שהיה שר הביטחון אז, עמיר פרץ. וגם נקודה זו עומדת לזכותו. הפער בין הביטחון שמתאמץ להעביר ברק לחוסר הביטחון שהעביר עמיר פרץ כל כך גדול, שבקרב הציבור מתחילה לבצבץ תחושה חדשה והיא, שהפעם אסור לנו לעשות אקספרימנטים בבחירת המנהיגים. בדיוק בגלל זה שני המתחרים האחרים, ביבי ולבני, עלולים לאבד מצביעים פוטנציאליים.

ציפי לבני טועה שוב בהתנהלותה. במקום לנצל את מעמדה כשרת החוץ של מדינת ישראל ולצאת בקמפיין הסברתי בינלאומי חריף, חד ומנומק, שיגרום להנהוני הסכמה בקרב הציבור, היא מנסה להיות דווקא מה שהיא לא, ולדבר כראש המדינה או לפחות כגנראלית. גם אולמרט לא ממש עוזר לה כשהוא קורא ל...ביבי שיבוא להסביר את העמדה של מדינת ישראל. אבל ביבי עלול לאבד גובה כל עוד הוא ימשיך עם האמירות המתלהמות ויזכיר לציבור את אגלי הזיעה, ואת חוסר יכולתו לנהל בקור רוח ובשיקול דעת מערכות גדולות. דווקא לו יש הזדמנות לנהל את הקמפיין שלו בימים אלה כ"ראש ממשלה" ולדבר בממלכתיות, ברוגע ובנעימות. כך הוא יוכל להוכיח לכולם שהוא התבגר או כפי שהוא אמר רק לא מזמן, הזדקן.
 
 

החשש: אפקט לבנון

ראש החץ אם כן, משתנה והמשתתפים מסתדרים אחרת. ברק עובר לחזית ומאחוריו עומדים ביבי וליבני. אין ספק ששלושתם מייחלים לניצחון מוחץ של צה"ל, אבל אם חס וחלילה יקרה ב"עופרת יצוקה" מה שקרה במלחמת לבנון השנייה, ואווירת הכישלון תחלחל כלפי מטה, מהר מאד נהיה כולנו עדים לסחרור מערכת הבחירות ולטירוף כמותו עוד לא היה כאן. האשמות יוטחו איש ברעהו, הסגנון יתדרדר לתהומות מבישים, הקיצוניים ירימו ראש משני המחנות, הפובליציסטים יתלהמו ומדינת ישראל תמצא את עצמה עם בית נבחרים שעלול להיות הזוי.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by