בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תעשייה 
חופרת במצוקה 
 
 ניצחו בנקודות. חדשות ערוץ 2    צילום: חדשות ערוץ 2    
תעשייה |
 
דוד ורטהיים

באיזה יקום התקיים ערוץ 1 כאשר מסוקי צה"ל תקפו בעזה, ולמה איילה חסון התנשפה? האם מומלץ לרוני דניאל לקנות שעון חדש? וגם, כמה הרוגים שווים ביטול פריים טיים בערוצים המסחריים? התקשורת מסקרת את מבצע "עופרת יצוקה"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
נתחיל מהסוף. בהמשך ישיר לגמר האח הגדול ששודר ביום בו התרחשה תאונת האוטובוס ה"גדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל", כך לפחות על פי כלי התקשורת, גם אתמול, ההכרזות על כמות ההרוגים "כמוה לא הייתה במתקפה בודדת מאז קום המדינה", לא הפריעו לאותם כלי תקשורת בדיוק, לשדר בפריים טיים הישראלי כאילו לא קרה דבר. מצד שני, צפייה בליאור שליין ו"שבוע סוף", משולים בהרבה מובנים גם לצפייה בתותחים רועמים - בשני המקרים, הקשים לצפייה, המוזה נאלמת דום. אז כמה שווה ביטול הפריים הטיים לטובת האירועים הבוערים? 200 הרוגים? 100? 24? התשובה כפי הנראה, לא מצויה בספרי המתמטיקה, אלא בתורת המוסר. תלוי מאיזה צד של הרובה הם. או במילים אחרות, אם 24 תיירים הרוגים לא גרמו לדחיה אפילו סמלית של "דה - בובליל שואו", אז 200 הרוגים פלסטינאים? הצחקתם את צחי גראד.

וחזרה להתחלה. יום השידורים המיוחד סביב מבצע "עופרת יצוקה" פלש לחיינו אתמול, בדיוק כמו מקבילו בזירה הצבאית, והתנהל אף הוא לפי הספר. גם בסיקור המבצע, יש נכון לעכשיו לפחות ברמה הטקטית מנצח בנקודות, והוא לא אחר מחברת החדשות של ערוץ 2. הסיבה המרכזית: בעוד בערוץ 10 הוזנקה טלי מורנו ופאנל מגיבים מהזן הכולל אלופים במיל, בערוץ 2 כבר התמקמו עם הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר שאול מופז שאמנם לא אמר הרבה, אבל איפשר לפחות לקבל פוליטיקאי מהקאדר הראשון, על חי. פחות משנה שהאחרון היה עסוק בעיקר בשזירת ססמאות וניסיון לרצות את כל השומעים בעת ובעונה אחת (וכך פיספס גלגלי הצלה שזרק לו אמנון אברמוביץ'), העיקר שעבור ערוץ 2, מדובר היה בהחלט בהישג.
 

יש מזור לדליה?

מתנהלת ביקום מקביל. דליה מזור
 מתנהלת ביקום מקביל. דליה מזור 
 צילום: רפי דלויה 
 
בבחינת השידור הרציף במהלך השבת אי אפשר היה לפספס דבר נוסף: כיצד מאחרון התחקירנים ועד לראשון המגישים, איש לא למד דבר. לא מהמשבר הכלכלי ובטח שלא ממלחמת לבנון השניה. אותם מומחים מטעם עצמם הוזמנו לאולפנים, להסביר לנו בביטחון מוחלט מדוע התקיפה חשובה ומוצדקת, ונשאלו בהתאם שאלות פשוטות וטקטיות הנוגעות לבחינת המצב הביטחונית. תמונה כוללת? ניסיון להבין מה יהיה ביום שאחרי? לא ממגישים שהוקפצו לפני שניה מטיול בירקון תוך ויתור על יום מנוחה מערכתי. השאלות הקשות, נשמרו ככל הנראה לעיתות שלום, רגיעה, או ועדת חקירה. כלל הזהירות התקשורתי היחיד שבכל זאת נרשם ממלחמת לבנון (שביומיים הראשונים כזכור זכו לאהדה תקשורתית וציבורית גורפת), היה הידיעה שהיינו כבר בסרט הזה. מה עושים עם העובדה הזו ואיזה שאלות מפיקים ממנה? זה כבר היה פחות ברור.

אבל דבר אחד כן היה ברור, לכולם. בעוד ערוצים 2 ו-10 נשארו עם היד על הדופק תוך עדכון שוטף (מי יותר ומי פחות) במספרי ההרוגים (ערוץ 2 - 150, ערוץ 10 נצמד ל-200) ובאיסוף תגובות מהעולם, ערוץ 1 התקיים, גם כאן כצפוי, ביקום מקביל. בעוד רולרים של נאומי שר הביטחון ושרת החוץ נישאים בלופ אצל השאר, ראיינה בדלות ממצאים ובנינוחות מקוממת דליה מזור את איילה חסון שהגיעה מתנשפת ומחוייכת לאולפן ופלטה רסיסי מידע שהספיק להילעס בשאר הערוצים כבר 3 שעות קודם לכן. מבזקי חדשות חמות? יש ארכיון. עדכונים מהשטח? יש את חסון. לאחר זיפזופ רנדומלי בערוץ הראשון, התשובה ברורה: או ששודדים עצרו את משאית ה"ברינקס" עם כספי האגרה ומנעו מהם להגיע ליעדם ברוממה, או שהפסגה הממלכתית הוותיקה מתנהלת ביקום מקביל, רחוק מכאן. כל כך רחוק שלא נותר אלא לתהות או לפנטז על אפשרות אי קיומה.
 

בואו ונדליק ביחד נר

 
מלבד המעבר המהיר לשידור רגיל (לא בלי עלה התאנה של המבזקים), היו בים השידורים אמש שני איים בולטים במיוחד, עבורם התוכנית "אדרנלין" ששודרה אף היא ללא קטיעה, הייתה לא יותר מאשר כותרת נפשית מייצגת. מדובר בדובר צה"ל האמיתי - רוני דניאל, ובעיתון מקור ראשון מהבוקר. הראשון, דניאל, לא סר גם הפעם ממנהגו, הקריא את הקומוניקטים של משרד הביטחון ושל צה"ל והספיק אפילו לשבח את הישגי המבצע עד כה בטון ידעני וסמכותי. העובדה שיום לפני כן במהדורת אולפן שישי הוא ביקש לא לעמוד עם סטופר ביד וכי ייתכן שהתקיפה תצא לדרך רק "עוד מספר שבועות", וכי גם במלחמת לבנון השניה הוא נטף מתשוקה כלפי הגנרלים והתאכזב כמעט כמוהם מדו"ח וינוגרד, לא הפריעה לו כידוע להרגיש להטיל ספק במידת הביטחון שהוא צריך לנקוט כלפי מערכת הביטחון. המעטפת החמימה שדניאל מקבל כל פעם מחדש עבור התשבוחות שהוא מנפיק עבור צה"ל מעוררים הערצה גם כלפי מערכת חדשות 2 בכללותה, שמאפשרת כל מבצע/תקיפה או מלחמה, לחוות מחדש את רגעי האימה האמיתיים, אלו בהם דניאל ניבט מהמסך.

האי השני, מרתק אף יותר מאי הגלות. עיתון "מקור ראשון - הצופה", המיועד לציבור הדתי - לאומי, החליט הבוקר שהתקיפה בעזה היא בהחלט סיבה למסיבה ומשתלבת נפלא באירועי החנוכה. בתחקיר המקיף שביצעו עובדי העיתון בשבת (בה הם כידוע אינם עובדים), הם הגיעו תוך מספר שעות למסקנות המרגשות: פעילי החמאס הם מחבלים, המבצע הוא "חנוכה ברצועה", והחנוכיה הדולקת והצבעונית, לא צריכה לאבד מזוהרה. הנייר יכול לספוג, גם אנחנו?
 
יש לי יום יום חג. מקור ראשון
 יש לי יום יום חג. מקור ראשון   צילום: עמוד השער של הבוקר. מקור ראשון 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by