בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תעשייה 
ראש פינה לייט 

ראש פינה לייט

 
תעשייה |
 
דוד ורטהיים

המינגלינג של יוחנן צנגן, האינטרוויזיה של גיא רולניק, הרייטינג של אבי ניר והעסקים של גליה אלבין, כולם לקחו חלק בשרשרת המזון השנתית. ישירות מהחצר האחורית של ראש פינה - פסטיבל אחד בשלוש דקות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יח"צנים שצדים עיתונאים שצדים אנשי טלוויזיה שצדים מפרסמים, וכלב אחד, שעייף מהכל
 יח"צנים שצדים עיתונאים שצדים אנשי טלוויזיה שצדים מפרסמים, וכלב אחד, שעייף מהכל 
 צילום: פיני אסקל 
 
בין הררי המילים, אי אפשר היה לפספס את תמונת המצב האמיתית בפסטיבל, זו המעמדית. בעניין זה לא היה שום חדש, מקסימום ליטוש והבלטת הההיררכיה לעומת הפסטיבל הקודם. את השרשרת ניתן להגדיר בתמצות כ: יח"צנים שצדים עיתונאים שצדים את אנשי הטלוויזיה שצדים את המפרסמים שצדים את הלקוחות, שבכלל לא נמצאים שם. אה, והייתה גם גליה אלבין, היחידה ששילבה את את כל השרשת כולה בגוף אחד.

בראש שרשרת המזון של הפסטיבל תפסו את מקומם של ראשי הזכייניות (ניר, צנגן וורשבסקי), הפרסומאים. משקד ועד שילוח הם עמדו בפתח מכורכרים על ידי כולם, כנערות בולין האחרות. ומי לא יפספס ברייק כסף במחיר של זהב, בפסטיבל שכולו מחווה לתעשייה האמיתית המניעה את הטלוויזיה-תעשיית הפרסום. בהמשך השרשרת עמדו כאמור אנשי הטלוויזיה, כלומר הבכירים בהם, שכבר מורגלים בדרישה המקומית והחולפת להידרש לסוגיות של סוגה עילית. במקום השלישי ניצבו כמו תמיד העיתונאים, שחולקו אף הם לשתי קבוצות מרכזיות: אלו שבאו לסקר את האירוע, ואלו שבאו להתמנגל ולעשות עיניים לטלוויזיה (כמובן שהיו גם כאלו שדילגו בלוליינות בין שתי הקבוצות).

גם במקום הרביעי והאחרון ניצבה אוכלוסיה הטרוגנית: היחצ"נים והמלצרים. היח"צנים, שמעצם טיבם ועבודתם באו להכיר עיתונאים ו"אנשים חשובים", התחרו בכישרון לא מבוטל באנשי המכירות שעמדו בכניסה וחילקו אגסים (מועצת ראש פינה), ספרים (מפעל הפיס) ושוקולד של נסטלה, שהתברר באורח סימבולי במיוחד, כקפה בשק.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by