בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תקשורת 
התבלבלתם 
 
 מתחברים לכלכלה? כשעיתונאים מתבלבלים    צילום: ``כלכליסט``, ספטמבר 2008    
תקשורת |
 
דוד ורטהיים

מה הקשר בין מירי בוהדנה למשבר הכלכלי ובין שניהם לסקר השכר של עובדי המדיה? רמז: חלומות של עיתונאים. דעה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
החליפו אותה בגליה מאור. בוהדנה
 החליפו אותה בגליה מאור. בוהדנה 
 צילום: גולברי 
 
העיתונות הכלכלית, בדיוק כמו "עיתונות" הרכילות צריכה גיבורים מקומיים. ואם אין כאלו היא תמליך אותם, כדי להפילם שבוע אחר כך. החליפו את מירי בוהדנה בגליה מאור, את עופר שכטר ביצחק תשובה ואת ארקדי גיאדמק בגיא המאירי ותקבלו פחות או יותר את אותו דבר. שימו במקום כתבה מגזינית על פליטי הראיליטי סקירה רוחבית של מתעשרי ההייטק החדשים ותקבלו תמונה דומה. הבעיה מתחילה כשהגבולות מיטשטשים. בעוד שכתבי הרכילות מתייחסים בחצי קריצה לאשליית הזוהר, העיתונות הכלכלית באמת בטוחה שעבודתה היא קודש קודשים וכתביה הן משנה סדורה. וכך, פרשנים מלומדים (וברוב המקרים בעלי אינטרס מובהק) שלפני חודשיים בדיוק הסבירו כמה המצב טוב, נדרשים לשוב לאולפנים ולהסביר כמה המצב רע. טשטוש הגבולות צורם עוד יותר כשמדובר במחיר, אותו כידוע משלמים כולנו, במזומן.

הימים הם ימי משבר ופאניקה היא כידוע החמצן של העיתונות. מצד שני היא אינה יכולה להזניח את גיבוריה דווקא בימים קשים וכך, בלי טיפת מבוכה, במקביל לכותרות עיתוני סוף השבוע המדברות על ירידת שערים (נוספת) הפעם דרמטית במיוחד (Themarker: "סדר עולמי חדש"), מתמקמים להם באין מפריע סיפורי העושר הרגילים במוספי הסופ"ש (ראיון נוקב ב-Themarker week עם בעלי חברת אוסיף טרם המכירה לגידאמק, מביתם הנאה והמשקיף לים בהרצליה פיתוח), למי שבטעות שכח איך משבר כלכלי נראה. אבל העיתונות הכלכלית איננה טיפשה. היא הבחינה בדיסוננס שהתגלה במשבר האחרון והתפנתה למשימה העיתונאית החשובה ביותר: לחבר בין "העם" לבין עשיריו ומשקיעיו, להם המשבר (באמת) נוגע. לשם כך כמובן יובאו מהארכיון הקלישאות המשומשות: "המשבר נוגע לכולם", "ולכל אחד כמעט ישנה קרן פנסיה המושקעת בבורסות", המקבילות הרני רהביות ל"מה היינו עושים אם שרי אריסון לא הייתה מספקת תעסוקה ל-40 אלף עובדי בנק הפועלים". והאמצעי להשגת החיבור המופלא הזה? ראיונות עם מנהלי השקעות שיסבירו לנו, המשקיע הקטן, מה לעשות עם הכסף. בין אם זה גיא זוהר ששואל את דודו מהבינלאומי בעיני עגל "אז מה לעשות??", ובין אם זהו כתב כלכלי מדושן הנותן טיפים למשקיע הנבון מבית היוצר של מנהל השקעות מדושן עוד יותר. בכל המקרים מדובר במחלת הסגידה הכלכלית, שבמשבר הנוכחי לא רק שלא מקבלת תרופה אלא מתפשטת ויוצרת עוד גרורות של הערצה לשועי הארץ החדשים ולפרשניהם.
 

לפעמים חלומות משתקפים

חלומם הרטוב של עיתונאי כלכלה. דנקנר
 חלומם הרטוב של עיתונאי כלכלה. דנקנר 
 צילום: יח"צ 
 
העדות האחרונה לטשטוש הגבולות היה סקר עובדי המדיה של גלובס, שהחליט ללכת לכבוד החג על מיזם ראשון מסוגו למען נדע כולנו כמה עמיתינו בתקשורת מרוויחים. אם נניח לרגע לאופן הלא מקצועי בו הוא נעשה (נסקרים מטעם אולג'ובס), נגלה נתונים המוכיחים שהטשטוש כבר הספיק להפוך לעיוורון. או להבדיל, שעם משכורות כאלו בכל זאת הדאגה במערכת גלובס נוכח המשבר, אותנטית. כמה באמת מרוויח עורך משנה בדסק של nrg? כמה מקבל פרילאנס על אייטם? כמה משתכר כתב לענייני תקשורת בעיתון גדול וכמה אלפים מכניסה לבנק מידי חודש תחקירנית? אלו שאלות שכנראה תקבלנה תשובה אמיתית רק ביום בו העיתונאים בישראל יזכרו שהם אמנם צמודים להון, אבל תהום צרה ועמוקה מפרידה בינו לבניהם. עצוב להודות אבל המשכורות ב"ברנז'ה" קרובות הרבה יותר לאלו של עובדי מתפרות באופקים מאשר לאלו של מוזי או אפילו של מיקי בוגנים. בינתיים, למה להתבלבל בעובדות, כשעסוקים בלסקר כסף, קל מאד לשכוח מאיזה צד שלו אתה. מעניין יהיה לבדוק כמה מעיתונאי ישראל מושקעים בבורסה מתוך דירות השותפים שלהם במרכז תל אביב. מעניין עוד יותר יהיה לגלות כמה מהם יהיו מוכנים להודות בזה. עד אז הם ימשיכו לראיין את תשובה בהערצה אין קץ ובדאגה רפלקסיבית לעתיד כולנו.

הגיע הזמן לעזוב את הררי המילים והטרמינולוגיה הכלכלית המקצועית ולהיזכר בכמה אמיתות פשוטות. הבורסה היא מדד אמון כלכלי המשקף ברוב המקרים את מי שיש לו, ולו כדי להנפיק או להשקיע בה. גם המשקיע הקטן ביותר, צריך כסף ולרוב הציבור (ובכללו "עובדי המדיה") פשוט אין מספיק ממנו, גם לא "להשקעות קטנות פה ושם". ההבדל בין העיתונאים לשאר הציבור טמון בתודעה. בעוד שכלל הציבור מגיב בפיהוק ומבוכה כאשר הוא צופה במתעשרים ובעליות השערים, ובהתאם גם כשמספרים לו על מפולת השווקים, עיתונאי הכלכלה מרגישים שהם שם. משהו בקרבה עושה להם את זה. ובדיוק כמו כתבת רכילות שרואה סוף סוף את מירי בוהדנה במסיבה כך הם חשים רמת תשוקה ואיכפתיות כשהם באים במגע עם אלו המושקעים במיליונים. אז מה אם בסוף החודש הם נאלצים לבדוק שוב ושוב אם משכורתם נכנסה ב-1 או ב-10, ככה זה, משקיע קטן? קטן עליהם.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by