בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תקשורת 
כפרות עליהם 
 
 עושים חשבון. מרגלית, נויבך, אריאלי, לוי, אברמוביץ    צילום: אילוסטרציה יח``צ    
תקשורת |
 
דוד ורטהיים

התקשורת אולי אשמה, אבל ביום כיפור היא מרימה את הכפפה ומוכנה לבקש סליחה. דן מרגלית מהאחיין שלו, קרן נויבך מהעובדים הסוציאליים, קובי אריאלי מהילדים שנרצחו אחרי רוז, אמנון אברמוביץ מהפריפריה, וגדעון לוי מציבור הקוראים. Nana10 מציגה: חשבון רפש תקשורתי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל השנה הם קובעים עמדות בנחרצות, לראשונה הם מוכנים לעמוד בפרץ ולבקש סליחה. תפסנו חמישה מבכירי העיתונאים בישראל לשיחה על סליחות, תיקונים ומה שבניהם, ומתברר שהתקשורת אולי אשמה, אבל מוכנה להרים את הכפפה ש-nana10 זרקה לכיוונם, ולהתנצל.
 

דן מרגלית: זליכה והאחיין

סליחה מזליכה. מרגלית
 סליחה מזליכה. מרגלית 
 צילום: יח"צ ערוץ 10 
 
"ראשית, קשה להגיד שהתקשורת כולה צריכה לבקש סליחה כי היא לא גוף אחיד", אומר דן מרגלית ("ישראל היום") בתשובה לשאלת חשבון הנפש המסורתי, "שהרי בכל נושא היא חלוקה בדעותיה. אבל חלק ניכר מהתקשורת צריך לבקש סליחה מדורית בייניש, מיכה לינדשטאוס וירון זליכה משום שהציגו אותם בפולמוס לגיטימי באופן אישי ובלתי לגיטימי. הכוונה כאן היא גם ללשכת ראש הממשלה שהתייחסה באופן אישי לשומרי החוק הללו ונקטה עמדות לגבי אישיותם ולא לגבי הנושא עצמו, אבל גם לחלק בתקשורת שטרח לשתף עם זה פעולה וביטא עמדות דומות".

"התנצלות נוספת אני חב לאחיין שלי אורי, שכל שבוע אני מפתה אותו שנהמר בווינר על מכבי והשנה הוא הפסיד בגללי. ככה גרמתי לו לסבול", מסכם מרגלית.
 

קרן נויבך: העובדים הסוציאליים והמאזינים

"לא מסקרים ואז מתפלאים". נויבך
 "לא מסקרים ואז מתפלאים". נויבך 
 צילום: יסי צבקר 
 
"אנו אנשי התקשורת צריכים לבקש קודם כל סליחה מהציבור על זה שאנחנו חסרי נשימה וחסרי סבלנות ללוות סיפורים עם עומק", קובעת בלי שמץ של התלבטות קרן נויבך (ערוץ 1, רשת ב'). "מצד אחד זה חלק מהעניין ומהריצה אחרי כותרות אבל זה גורם לנו להתעייף נורא מהר מסיפורים שהם קצת יותר מפשוטים. לדוגמא, לאף אחד בתקשורת לא הייתה השנה סבלנות השנה לשביתת העובדים הסוציאליים. וזה בדיוק הסיפור שבגללו כולנו נזעק אחר כך כשאמא מטביעה את הילד שלה בים. מה הפליאה הגדולה? איפה האחריות התקשורתית? הרי אין מספיק תקציבים לרווחה בשביל שהעובדים הסוציאליים יסתובבו בבתים וימנעו את המקרה הטראגי הבא. הרי לא מדובר במקרים של רשע צרוף כמו במקרה רוני רון אלא בקורבנות חברתיים שאנחנו בתקשורת לא שמים עליהם, או נותנים להם במקרה הטוב שורה בעמוד 21 בעיתון ואז באים בטענות. דוגמא נוספת? מס הכנסה שלילי. יש חוק חדש כזה שאמור לעזור לאנשים שלא מגיעים לשכר המינימום, מישהו טורח לסקר את זה? ממש לא משום שמדובר בנושא לא סקסי ולא מביא כותרות. אסור לנו לשכוח", מוסיפה נויבך, "שלנושא הפוליטי יש לובי. אהוד אולמרט וציפי לבני הם הלוביסטים הכי גדולים של תהליכים גדולים, כך גם בנושאים כלכליים. השאלה מה קורה כשמדובר בדברים שנוגעים לאיש הקטן שאין לו לובי חזק. אם יהיה שלום אולמרט יקבל פרס נובל. אם חוק מס הכנסה יאושר, מה יקרה למי שיאשר אותו? הוא יקבל שורה בעיתון. בדיוק בנושאים האלה, בהם אין תהילה, אנחנו צריכים להתעסק ולתת את מה שאפשר".

"אני גם באה בטענות לעצמי וזה חשבון נפש יומיומי", מוסיפה נויבך, "אני חושבת שיש אנשים טובים שמנסים לתקן, כמו אורלי וילנאי וגיא מרוז, שהכו את נושא ניצולי השואה לפרויקט וממש השיגו תוצאות, ואני בהחלט חושבת שאפשר לקחת מידי פעם נושא שהוא לא סקסי בעליל, ולהתגייס לטובתו".

"סליחה נוספת אני מבקשת מהמאזינים שלי בתוכנית הבוקר ברדיו", מוסיפה נויבך, "מאז שהיא עלתה אני מקבלת ביקורת על כך שאני מדברת מהר מידי. גם את זה אני מתכוונת לשנות".
 
 

קובי אריאלי: הילדים שנרצחו

לא מקבל מספיק חשיפה. אריאלי
 לא מקבל מספיק חשיפה. אריאלי 
 צילום: רוני שיצר 
 
"התקשורת חייבת לבקש סליחה קודם כל על האופן בו היא סיקרה את פרשת רוז, אומר קובי אריאלי ("מעריב", "קשת"), "וזה לא מספיק. היא צריכה לבכות ולכרוע ברך ממאות אלפי ומיליוני אזרחים מטומטמים עם ראש ריק שהוציאו עליהם הרים של תמונות וכתבות על משהו שהיה צריך להיות דיווח בעמוד 41 של העיתון, ואולי אחרי שהיא נמצאה, דיווח נוסף. המקרה של רוז הוכיח סופית שבתקשורת הישראלית אין מבוגר אחראי ושהכל מתנהל בבלאגן כשהערך היחיד הוא לספק מידי יום רף גבוה יותר של ריגוש. אולי שווה לבקש סליחה מהילדים שנרצחו אחרי כל הפרשה הזו ומכל אלו שנרצחו לפני ולא קבלו את אותה תשומת לב תקשורתית".

את בקשת הסליחה האישית מקדיש אריאלי לציבור. "סליחה שלא מספיק נחשפתי בפניו אבל זה משהו שצריך לפנות לגביו למנהלי הזכייניות שלא נותנים לי מספיק דקות חשיפה".
 

גדעון לוי: הצרכנים והצרחנים

עשתה נעים בגב. לוי
 עשתה נעים בגב. לוי 
 צילום: רוני שיצר 
 
"התקשורת הישראלית חייבת לבקש השנה יותר מתמיד סליחה מצרכניה, הקוראים, הגולשים והצופים", פוסק גדעון לוי ("הארץ"). "היא הפכה לעבד נרצע של צרכניה, עשתה השנה הכל כדי לעשות להם נעים בגב, ושכחה את יעודה האמיתי. על כל זה היא צריכה לבקש סליחה גם מעצמה. כשזה מגיע לנושאים מסוימים התקשורת הישראלית מועלת בתפקידה בגלוי. מצד אחד היא מלבה יצרים שזה גם סוג של נעים בגב, כמו -כמו בפרשת רוז שנופחה בציניות הרבה מעבר למה שהיה צריך. ומצד שני היא ממשיכה להיות תקשורת מגויסת כלפי כל מה שקורה חצי שעה מביתנו מעבר לקו הירוק".

לוי, כמו לוי, לא מרגיש צורך להתנצל בפני אף אחד ברמה האישית, "לא פגעתי באף אחד השנה, רק פגעו בי".
 

אמנון אברמוביץ: הנגב והגליל

מתרכזת בקנטון תל אביב. אברמוביץ
 מתרכזת בקנטון תל אביב. אברמוביץ 
 צילום: רוני שיצר 
 
הכתב המדיני של חדשות ערוץ 2 החליט לייחד את בקשת הסליחה שלו לתושבי הנגב והגליל. "התקשורת מהדהדת ומחזקת את המגמה הנמשכת של הזנחת הנגב והגליל לטובת מדינת תל אביב ולטובת מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית", הוא אומר. "התקשורת מתרכזת בחיים בקנטון תל אביב ובקנטון השומרון ומהווה גורם מסייע לממשלות ישראל בהתעלמותן מחבלי ארץ שבהם ייקבע עתיד ישראל. ועל כן עליה לבקש סליחה ביום כיפור ולשנות את סדרי עדיפויותיה למחרת יום כיפור".
 

Nana10 : הטאלנטים והיח"צ

 
למי שחשב ששכחנו, יש כמה סליחות ששווה לבקש, ועדיין לא נמצא מי שיתנצל. אז בכל זאת, בשם העיתונות הכלכלית, שהמשיכה לסגוד להון ועכשיו, במשבר הפיננסי ממשיכה לראיין את מיטב הפרשנים שלפני חודשיים הסבירו לנו כמה המצב טוב, בשם מתנות היח"צ, הטיסות, דעתנות היתר והפריימריז בקדימה, ובשם התוכן השיווקי, ה"טאלנטים" ומי לא. סליחה.
סולחים?
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by