בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תעשייה 
אני לוזר?! 
 
 מצא את ההבדלים. נמרודי ורוקדים עם כוכבים    צילום: רוני שיצר ויוני המנחם    
תעשייה |
 
דוד ורטהיים ופיני אסקל

מספיק לראות מה קורה בעשור האחרון ב'מעריב' וב'רשת' כדי להבין שאם הם מעוניינים מתי שהוא לחזור ולהוביל, הם יצטרכו יותר מאשר שינוי פורמט או מערך יח"צ משודרג. הם יצטרכו חזון. כרוניקה של לוזריות ידועה מראש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברברה טוכמן הסבירה בספרה האלמותי "מצעד האיוולת" כיצד מדינות רבות גורמות בעצמן לאובדנן על ידי מדינאות אווילית ובלתי נשלטת של הרס עצמי. אולם לא צריך להרחיק עד אליה. מספיק לראות מה קורה בעשור האחרון במעריב וברשת כדי להבין שאם הם מעוניינים מתי שהוא לקשור לעצמם את כתר ההובלה, הם יצטרכו יותר מאשר שינוי פורמט או מערך יח"צ איכותי. הם יצטרכו שינוי מהותי, ארגוני והכי חשוב -תפיסתי בכל הקשור לאיך עושים טלוויזיה (או עיתון). לשינוי הזה קוראים חזון.

הסימפטומים, בשני המקרים, דומים וחגים במעגל קסמים אינסופי: ירידה בחשיפה (רייטינג), אובדן מנויים (נטישה), ואי הובלה מתמדת בדעת הקהל, שגורמים כולם ביחד וכל אחד בנפרד לירידה בהכנסות ולמוות הדרגתי של המותג. השאלה, שלא תמיד מקבלת מענה, היא למה בעצם זה קורה, או במילים אחרות, מה יש ב-DNA של מעריב ושל רשת שהופך אותם יותר ויותר למקבילות של שמעון פרס בזירת התקשורת המקומית (רק עד כה, בלי הסוף הטוב).
 

רשת: האח הקטן

"תרנגולת עם ביצי קש". גריז
 "תרנגולת עם ביצי קש". גריז 
 צילום: יוני המנחם 
 
הקיץ האחרון של רשת, היה נפילה. גרוע מזה, בכיר בזכיינית מתאר את המתרחש במסדרונות זכיינית הערוץ ה-2 כפאניקה. "העובדים מסתובבים במסדרונות אחוזי תזזית בפחד מתמיד מעריפת ראשים", הוא אומר, "והדוגמא הטובה ביותר היא צילומי גמר רוקדים עם כוכבים. בכל שנות עבודתי בטלוויזיה לא ראיתי דבר כזה, כל קודקודי החברה נכנסו לחדר כדי לאשר כל פריים ופריים. מישהו אי פעם חשב שמנכ"ל החברה יכנס לאשר צילום שידור? גמר או לא גמר, ההרגשה היא של לחץ".

במילים אחרות, אם עד עכשיו חשבו ברשת שמאז המכרז ההוא הם וקשת אחים תאומים, הפעם התברר סופית - שהם אולי תאומים, אבל ממש לא זהים. אסון התאומים, יהיה נכון יותר לומר. כמו בהרבה משפחות, גם כאן יש אח מוצלח ואח קטן יותר, מוצלח פחות, שמנסה בכל הכוח, כל הזמן, להיות כמו אחיו. טוב, מה לעשות, זה לא תמיד עובד. בקשת יוצרים סאטירה נוקבת שהופכת למדורת שבט, וברשת מחזירים עם "משחק מכור" – משתדלת, לפעמים מצליחה, אבל לא שורדת זמן רב. בקשת רוכשים את זכויות תוכנית ריאליטי שהצליחה ברמה העולמית ("האח הגדול"), אז ברשת מפתחים פורמט מתיש ולא ממש מעניין ("מפרץ האהבה"). קשת מלווים לו ערוץ ב-HOT, ברשת מסתפקים באולפן נלווה ובהיי לייטס באתר הזניח שלהם. נו, אחים, אפילו מזכירים אחד את השני, אבל האח הגדול מביס את האח הקטן.

ועכשיו, ממש בסוף השבוע האחרון, נחת על המסך ניסיון נוסף של רשת לחקות את אותה "ארץ נהדרת" של קשת עם קונספט דהוי ולא מפורמט, "שבוע סוף", כזה שחוסה בצילה של מדורת השבט מוכיח באופן סופי את המנטליות הלוזרית שדבקה בזכיינית. "המממ, איך נפצח את שישי?", שואלים שם ומיד עונים, "כמובן! ניקח שבעה אנשים, נשים אותם במעטפת אקטואלית ודיו, יש לנו סוס מנצח". אלא שהם שוכחים שלכל תוכנית יש אריזה, מיתוג, אג'נדה. ומה שטוב אצל אחרים לא יכול להצליח שוב אצלכם, בטח באיחור של חמש עונות, כשהרוויה מתחילה לחלחל גם במקור – אם לא ברייטינג, אז בלחשושי הברזייה. בקשת לא מפסיקים ליזום (קשת אינטראקטיב, מקו, תכנים מקוריים ורכישות מוצלחות) ואילו ברשת רק מנסים לתפוס את הזנב של האחות הגדולה. לוזרים, כבר אמרנו?

בכיר בתעשייה סיכם את הדברים באומרו כי "אפילו את טלעד ז"ל, שהייתה הקטנה והמפסידה בשלישייה המסורתית, אי אפשר היה להאשים בחוסר זהות או צביון". גורם אחר מסביר את הכישלון של הזכיינית לייצר סדר יום דווקא ברכש רע ובאי יכולת לצפות את הנולד. "קו פרשת המים של הזכיינית", הוא אומר, "היה ברגע שרשת פספסה את הישרדות. אז היה ברור לכולם שמדובר במערך קבלת החלטות גרוע ושמשהו לא דופק שם כמו שצריך. אם מוסיפים לכל אלו את 'הדבר הגדול הבא', את פיאסקו 'גריז' ואת 'באה בטוב', אפשר לומר שמדובר בתרנגולת עם ביצי קש".
 

מעריב: מתמתגים לדעת

"איפה הבושה?". אמנון דנקנר
 "איפה הבושה?". אמנון דנקנר  
 צילום: שרון בוקוב 
 
גוף תקשורת נוסף שסובל מתסמונת דומה הוא 'מעריב', שדווקא משל בכיפה שנים ארוכות, אולם החל מתחילת שנות השמונים חלה אף הוא במחלה, ובימים אלו הוא נושם (אולי) את נשימותיו האחרונות תחת ידיו של נמרודי או בכלל. 'מעריב', שאיבד את מעמדו כעיתון השני בגודלו בישראל ושיעורי החשיפה שלו צנחו, הגיע למצב המחייב החלפת בעלות והזרמת הון כדי לשרוד וכיום נאבקים שני מיליארדרים בינלאומיים על רכישתו לאחר משאים ומתנים כושלים שערך מו"ל העיתון עופר נמרודי במהלך העשור האחרון.

כשמסתכלים על ההתנהלות של מעריב בעשור האחרון מגלים כרוניקה של מוות ידוע מראש. בדומה ל'רשת', מדובר בסדרה של החלטות כושלות שהפכה לדפוס ארגוני קבוע ומאוחר יותר לחבל התלייה העצמי של העיתון. במקרה של מעריב, התקווה הגדולה הייתה אמנון דנקנר שקיבל מקודמו יעקב ארז, ירושה סבירה וקופה מאוזנת. דנקנר ערך את מעריב מ-2001-2007 ובתום שש שנות כהונתו איבד העיתון כשליש מקוראיו, זאת למרות (ואולי בגלל) שקיבל בתחילת הדרך מרחב תמרון רב. דנקנר הסביר פעמים רבות כי חזונו הוא "להפוך את 'מעריב' לעיתון איכותי יותר ובעיקר מצליח יותר מידיעות אחרונות". מבחינה זאת, מיותר לציין, הוא נכשל חרוצות. על פי נתוני חברת TGI בתקופתו של דנקנר החשיפה של "מעריב" לקוראי העיתונים ירדה ביותר מ-30%. גם אם מביאים בחשבון את הירידה הכללית בתפוצת העיתונות המודפסת, זהו כישלון מר. השיא היה בסקר TGI האחרון במסגרתו /ישראל היום', בן הפחות משנה, עקף אותו והפך לעיתון השני בגודלו.

אחת הנשימות הציבוריות האחרונות שביצע העיתון בשנים האחרונות, בניסיון לייצר סדר היום, הייתה היוזמה ב-2005 של דנקנר ודן מרגלית (היום בישראל היום) שכונתה קמפיין "איפה הבושה". הקמפיין, שרכב על טרנד השחיתות של ממשלת שרון, הוכיח סופית שהציבור אולי סולד מהמושחתים אבל לא ממש קונה יותר עיתונים, וכך כעבור מספר חודשים ההד הציבורי נדם כלא היה.

ביקורת נוספת על התנהלותו של העיתון קשורה קשר מפתיע למה שקורה אצל הזכיינית רשת. גם במקרה הזה תנודתיות וחוסר עקביות הן הביצה ותרנגולת של ההפסדיות. הדוגמא הטובה ביותר היא שינוי שם (או "מיתוג") המוספים. תוך 6 שנים בלבד, הספיק מעריב לשנות 3 פעמים את מוסף הספורט, 3 פעמים את מוסף התרבות (מ"תרבות מעריב", ל"פרומו" ובחזרה) ואם זה לא מספיק גם המוסף היומי שונה מ"מעריב היום", ל"המגזין". כל זה עוד לפני שמדברים על החילופים הפרסונאליים. גם בנושא זיהוי עידן האינטרנט, הדמיון לרשת מפחיד בחדותו. בזמן ש-Ynet כבר היה באוויר, בבית מעריב רק החלו בתכנונו של הדבר הבא בעיצוב אינטרנטי – nrg, שאף הוא, ניחשתם נכון, עבר תהליך מיתוג מחדש.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by