בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
השילוש הקדוש 
קדימה, תריץ אחורה 
 
  צילום: אילוסטרציה    
השילוש הקדוש |
 
פיני אסקל

המהדורות מנסות לעשות תיקון שבועי ליום הבוחר, אבל לא ממש מצליחות. וגם, איך עודד שחר מעודד מבלי להגיד מילה. מהדורות הסופ"ש על הפודיום

 
 
 
 
 
 
 
 
 
להשוות את העבודה שלי לבני ומופז. גונדרי
 להשוות את העבודה שלי לבני ומופז. גונדרי 
 צילום: "קדימה, תריץ אחורה". כרזת הסרט 
 
מהדורות סוף השבוע של אחרי הפריימריז בקדימה, נראו כמו אותו סרט של מישל גונדרי, "קדימה, תריץ אחורה". למרות כל המילים המיופיפות של ראש הממשלה הנכנסת, מדובר באותו סרט בחירות שאנחנו מקבלים אחת לכמה שנים. אחרי שעורכים את הקטעים, שהמצלמות עבדו שעות נוספות בשבילן אפשר להשוות את העבודה של ציפי לבני ושאול מופז לזו של ג'ק בלאק אצל גונדרי: הפוליטיקה היא אותה גברת בשינוי אדרת, ממש לא פוליטיקה אחרת. ניקיון כפיים? חפשו בחדרי הניתוח של איכילוב, אבל אין לכם סיכוי למצוא אותה ביום הבחירות.
 

להוציא את הכלבים

הבוסית מיהרה לעשות רגע אחרי. להוציא את הכלב
 הבוסית מיהרה לעשות רגע אחרי. להוציא את הכלב 
 צילום: רוני שיצר 
 
והידיים מלוכלכות לפי כל שלוש המהדורות: עלי ראדי מחפש את הבאגים בכפרים הדרוזים ב"יומן", שם היו הפאלטות הגדולות בהיסטוריה של הבחירות, ומלמד אותנו שיעור מולדת בכפר מראר בעזרת ניתוח מודל ראש החמולה: אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד. ב"אולפן שישי" מציג עמנואל רוזן את הקלפי באשקלון, עם האתיופים שנוהרים במצוות ח"כ מולא לשים לבני בקלפי. רוזן אפילו מתבל בדאחקה מקורית כשהוא שולף את מנוי הפייסבוק המדומה של ביבי, ברק ולבני: האג'נדה פוליטית, המקורבים, החברים שאינם עוד. ב"שישי עם דו"ש" ישראל רוזנר חבר לראשי מטות המתמודדים – האופוריה של משה קונפורטי, מנהל מטה ההסברה של ציפי, אחרי הזכייה במדגם של לבני מלמדת על חוסר הניסיון הפוליטי (כמו של שרתו?), אל מול הדבקות במשימה של אבי דוהן כולל הפגנת חום, חיבוקים ונישוקים (כמו של שרו?). רגע השיא היה דווקא הרגע שפתח את הבוקר, שבו קונפורטי מוציא את הכלבים, בדיוק כמו שהבוסית שלו מיהרה לעשות רגע אחרי.
 

המפץ הקטן

 
אצל דו"ש קצת שכחו מהמפץ הגדול של עולם הכלכלה לפני ימים אחדים והסתפקו בדעה של שלח. שמישהו יקרא להוצאה לפועל. ב"יומן" הגיע עודד שחר שהיטיב לומר ולא לומר בעת ובעונה אחת, או כפי שירון דקל (בפעם השנייה ברציפות, לא רע בכלל בנעלי גאולה אבן) סיכם: "גם כשלא אמרת – אמרת, גם כשלא המלצת – הבנו". בערוץ 2, עם עודד בן-עמי (עדיף פי כמה על יאיר לפיד), לפחות החליטו לפתוח את המהדורה בראיון בלעדי עם סטנלי פישר. ניצחון ל"אולפן שישי" בנושא.
 
 

התוספתן

1. ב"אולפן שישי" הביא דני ענבר ראיון עם דן להט, בנו של צ'יץ' האגדי, שרץ לסגנות העיר תל אביב עם מפלגת הירוקים. איכשהו תמיד יוצא שענבר מצליח לאנוס אבחנות בשקל ("אתה לא נהנה!", הוא אומר לצ'יץ'). הכתבה העידה בעיקר על כך שאתה יכול להביא איתך כמה שורשים שאתה רוצה בשביל יחסי הציבור, אבל ברגע שאין לך את זה ואתה לא ממש סגור על משנתך הפוליטית – הנזק רב על התועלת.

2. שרה פיילין אומנם טחונה מדן ועד אלסקה, אבל ציון נאנוס ל"אולפן שישי" הצליח לתפור את הפרופיל שלה יופי: באמצעות חומרי ארכיון המשולבים בזווית הישראלית עם הקומבינה של אילן פרנקו בר המזל, שערך סרט על סגניתו של ג'ון מקיין עוד לפני שהיא הפכה לבריטני ספירס של הפוליטיקה – יצאה לו יופי של כתבה.

3. אצל דו"ש בלטו הזיכרון והאובדן: כתבת הלוחם הבודד מהשייטת, כמו גם הכתבה על החייל שאיבד את הזיכרון, נגעו במקומות רגישים והשלימו אחת את השנייה מצוין.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by