בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תקשורת 
מילים ומפלצות 
 
 רמת התוכן זהה? פרינט מול רשת   
תקשורת |
 
ניב פרחי

המאבק על ההובלה בשוק התוכן בין האינטרנט לעיתונות הכתובה ניטש בעיקר על כמות הגולשים והמפרסמים. אך האם מדובר באותה עיתונות? האם רמת הכתבות זהה? ומה הכתבים עצמם חושבים על עבודתם? כתבה ראשונה בספיישל "עיתונות או נמות"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המאבק על ההובלה בשוק התוכן בין האינטרנט לעיתונות הכתובה ניטש עד היום בעיקר על כמות הגולשים והמפרסמים. ומה עם התוכן? "בהכללה גסה בין האינטרנט לעיתונות המודפסת יש פער, זה ברור - אבל מובן שגם באינטרנט ניתן למצוא פיסות מידע איכותיות ולהפך", אומר אסף כרמל, עד לאחרונה כתב התקשורת והמדיה של "הארץ". "לדעתי זה נובע מאיכות הפרסונה שחתומה על הידיעה ולא מהמדיום שבו היא מעבירה את המידע", הוא מוסיף. אך האין אלו כרוכים זה בזה? ולמה בעצם זה קורה?
 

הצלבת מקורות? הצחקתם

"ילדים תאבי עבודה". כרמל
 "ילדים תאבי עבודה". כרמל   
אחת הסיבות לשטחיות היחסית של כתבות האינטרנט היא דלות התקציב והעומס על הכתב. אם ננסה להרכיב משכורת חודשית לכתב אינטרנט ממוצע העובד כפרילאנס, נמצא שכדי להגיע ל-8072 ש"ח (השכר הממוצע במשק למאי 2008) בחודש, יצטרך אותו כתב לכתוב כ- 40 כתבות בעלות של 200 ש"ח כל אחת. המשמעות: בערך שתי כתבות ביום חול. האם מכונת כתבות שכזו תספיק לאמת מידע? להצליב מקורות? לכתת רגליים? קרוב לוודאי שלא.

סיבה נוספת היא קוצר היריעה. הנחת המוצא היא שגולשים בדרך כלל אינם קוראים יותר מ-600 מלה ממסך המחשב, ומכאן שהצמצום באינטרנט הוא כורח המציאות. "אסור לשכוח שגם בפרינט חלה בשנים האחרונות הצהבה גורפת", אומר עיתונאי ותיק באחד העיתונים הגדולים, "אז תחשוב מה קורה באינטרנט".

לכל אלו מתווספות בעיות העדכון, המיידיות והמהירות. העבודה באינטרנט היא בדרך כלל מעכשיו לעכשיו וכך מרגע שעלתה כתבה באחד הפורטלים הגדולים מתחיל הפולואו אפ עליה תוך דקות. האם אומתו הפרטים? האם התקבלו התגובות? בדרך כלל רק בדיעבד. ומה עם הסקופ? הסקופ מת. "מהניסיון שלי, כשיש לי יום לעבוד על אייטם, כשאני בא מבימה מבוססת תנאי הפתיחה שלי יהיו טובים בהרבה מכתב אינטרנט שצריך להקדים את האתרים האחרים. מצד שני, גם לא מצופה מהאינטרנט לתת ידיעה עם אותה העמקה ומי שלא עולה ראשון לא קיים", מוסיף כרמל.

"באתרי האינטרנט המידע הרבה יותר מעודכן, אבל פחות מעמיק", אומר כתב אחר באתר המספק חדשות לאנשי תוכן ועובד כבר כמה שנים באינטרנט. "מבחינת הרגלי השימוש האינטרנט נועד לרפרוף ולא לקריאה יסודית ולצערי באופן כללי רואים ירידה בקריאה, אתה כבר בקושי רואה אנשים מגיעים לים עם עיתון. מעבר לזה אני לא רואה הרבה הבדלים נוספים, יש מגמה של הצערה בתחום כולו, אולי באינטרנט מעט יותר".
 

מפלצות ההום פייג'

מחזה בו כתב יורה מיילים באפלה אינו נדיר. עיתונאי הרשת
 מחזה בו כתב יורה מיילים באפלה אינו נדיר. עיתונאי הרשת    
הרעב האינסופי של האינטרנט וציפיות הגולשים לעדכונים תדירים בדף הבית גורמים גם להגמשת הכללים והאתיקה העיתונאית שהיו נהוגים עד להופעת האינטרנט. כתב שצריך לכתוב שתי כתבות ביום, כל יום, עובר מהר מאד לשכתוב קומוניקטים אינטנסיבי. לאחר מכן, כשאוזלים הקומוניקטים עוברים במערכות הפורטלים למיילים בתפוצה רחבה. "למישהו יש רעיון לאייטם מגניב שקשור לאולימפיאדה ולסקס?", הוא ציטוט מתוך מייל אמיתי שנשלח באחת המערכות הגדולות בארץ. דומים לו, באופן טבעי, יש כל יום והרבה. גם מחזה בו כתב יורה מיילים באפלה בבקשת תגובה לעשרות נמענים שהקשר ביניהם לבין נושא הכתבה קלוש ביותר כבר לא נדיר, העיקר שיהיה אייטם זריז כדי להשביע את מפלצת ההום פייג' הרעבה.

"הכתבים לאו דווקא אשמים", חווה דעתה עורכת לשעבר באחד הפורטלים הגדולים בארץ, "משלמים להם כמה שקלים והם מספקים מוצר ששווה כמה שקלים, זו גם הציפייה. כתבים טובים שמשתדלים ונותנים יותר בדרך כלל מתוגמלים בהתאם או ממשיכים הלאה לעריכה או לפרינט". גורם אחר, שעבר לא מזמן לעבוד כעורך בדסק חדשות של אתר גדול נותן אבחנה יותר פרגמטית, "על הקורא האינטרנטי להבין שאם הוא צורך מוצר שנקנה בזול יש לקחת אותו בעירבון מוגבל. עם זאת הוא יכול ליהנות ממנו בחינם ולהשלים את התמונה על ידי קריאת האייטם המקביל בפורטלים האחרים, לאו דווקא אופציה רעה", הוא אומר. "יש באינטרנט הרבה ילדים מוכשרים ותאבי עבודה", מוסיף משלו כרמל, "אבל בהכללה גסה מאד רובם צעירים ועבורם זה תפקיד ראשון בתקשורת-ותק נותן פרספקטיבה ויכולות. כשאתה מעסיק כ"א יותר צעיר הוא בהכללה, יעשה עבודה פחות טובה כי הוא מנוסה פחות".

נדמה שאט אט, גורמים שונים כמו ניסיון הכתבים, רמת שכר, רוחב יריעה וציפיית הקהל פותחים פער בין התוכן האינטרנטי לזה המודפס. אך האם באמת יש מקום להשוואה? האם מראש לא מדובר על שני סוגי תוכן שונים שאינם דרים מראש בכפיפה אחת? לא מן הנמנע שהאבולוציה של האינטרנט תעמיק את הפער ותיקח אותו למקום שונה שיחדד את הציפיות ה'רפרופיות' ממנו. אך כרגע, רוב עיתונאי ישראל, הכותבים באינטרנט, עשויים למצוא עצמם עוד כמה שנים בתחום ללא יוקרה וללא עתיד, וזה עוד לפני ששואלים את הקוראים.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by